בשנים 1997 עד 2000 חקרנו את תופעת הכותנה האפורה. הגדרנו את הגורמים הביולוגיים המעורבים, בחנו את השפעת תנאי הסביבה המשפיעים על התפרצותה וחומרתה, פיתחנו מודל קונספטואלי לחיזוי הפגיעה הצפוייה ובחנו בצורה ראשונית אמצעים למנוע את הנזק שהיא גורמת. התברר, ששני מינים של הפטרייה אספרגילוס, Aspergillus niger ו – A. fumigatus מאכלסים את הסיבים והם הגורם המרכזי לתופעה ושקיים קשר בין גודל אוכלוסייתם לגוון האפור של הסיבים. בידודים שבוצעו מסיבי כותן שנדגמו מחלקות שונות בכל רחבי הארץ העלו ששני מיני הפטרייה אכלסו את כולם, גם כשהכותן הוגדר ככותן לא פגוע (כותנה "בריאה"). מכאן עלתה ההיפותזה שפוטנציאל הנזק קיים בכל שדה ושדה אך מימושו תלוי בתנאי הסביבה (1,2)