מגדלי הכותנה בישראל מגדלים בעשור האחרון שני זנים של כותנה ארוכת סיב: פימה ואקלפי, שהם פרי פיתוח של שתי חברות זרעים ישראליות. חלוקת שטחי המזרע וגודלם משתנים מדי שנה לפי החלטות המגדלים.

יצור הכותנה בשנים האחרונות עומד בממוצע על כ-15,000 טונות סיבים וכ-25,000 טונות גרעינים.

הכותנה הישראלית ארוכת הסיב מוגדרת ככותנה איכותית ונחשבת בין הטובות בעולם. המוניטין ומיצובה הגבוה מאפשר לה להתמודד בהצלחה בתחרות מול הפימה האמריקאית והכותנה המצרית.

מפעלי הטקסטיל משתמשים בכותנה הישראלית לייצור חוטים איכותיים למוצרי פרימיום (מוצרי יוקרה).

עם ההתמקדות ביצור סיב ארוך שהוא שוק נישה, משווקת הכותנה "ביד אחת" – מועצת הכותנה פועלת ביחד עם אחת מחברות הסחר הבינלאומיות שהקשרים המסחריים עמה נטוו עם הקמת המועצה והיא מהידועות והגדולות בעולם. אסטרטגית שיווק זו מוכיחה את יעילותה לאורך השנים ומבטיחה את קבלת מלוא התמורה הכספית ובמחירים המרביים, תוך כיבוד חוזי המכירה.

כל הכותנה הישראלית מיוצאת לחו"ל ובד בבד עם תהליך מעבר תעשית הטקסטיל מאירופה למזרח הרחוק, עבר כובד משקל שיווק הכותנה לשם. רוב הכותנה הישראלית נמכרת לסין ולהודו, אם כי גם לתאילנד, טייוואן, ברזיל ועוד. רבע מכמות הכותנה הישראלית עדיין נצרך באירופה.

כתוצאה ממחסור בכותנה ארוכת סיבים בשווקים העולמיים עלו מחירי כותנה זו בשנים האחרונות.
כמו כן, השיפור באיכות הפימה הישראלית הביא לעליה במחיריה והם קרובים למחירי הפימה האמריקאית המובילה בעולם.  

ההחלטות על מכירת הכותנה הישראלית, מבחינת מחירים ומועדים, מתקבלות לאחר דיונים בוועדת שיווק. המועצה קשורה בהסכמי מחירים עם חברות הספנות להובלה ימית, תוך משא ומתן מתמיד לקבלת מחירים נמוכים להובלת התוצרת, שנשלחת כולה דרך הים.

גרעיני הכותנה משווקים להאבסת בקר לחלב בשוק המקומי והדרישה לגרעינים אלה עולה לאחר שנלמד הערך התזונתי הגבוה שלהם. מחיר המכירה לרפתות נקבע באמצעות "מכרז" בין הקונים ובכך נהנים המגדלים הישראלים ממיקסום גם במחירי הגרעינים.