"סל" התכשירים העומדים לרשותם של המגדלים להדברת הלקטית ורודה אינו מגוון ועומד, בעיקר, על פירתרואידים וזרחנים-אורגניים, וגם כאן המגוון מצומצם. בשנה שעברה נבדקו מספר תכשירים נוספים מאותן קבוצות, אשר נתנו מענה טוב. בניסויים שלפנינו נבדקו התכשירים המקובלים, וכן תכשירים אשר השתמשו בהם בעבר, ביניהם תכשירים אשר עשויים לתת מענה גם לנגיעות בבוגרים של כע"ט. רוב התכשירים נבדקו גם על ביצים וזחלים. (ראו דו"ח תכשירים להדברת זחלים של הלקטית ורודה)
השימוש הנרחב שנעשה בפירתרואידים ובזרחנים אורגניים להדברת הלקטית ורודה מחייב בדיקה של יעילותם מידי שנה. כן נעשה ניסיון להעשיר את "סל" התכשירים במעט. עדיין לא עומדים לרשותנו תכשירים "ידידותיים" יותר למשתמש ולסביבה ואנחנו נאלצים להשתמש בתכשירים אשר מפרים את המאזן בשדה.
הדו"ח שלפניכם מציג 3 ניסויים שנערכו בקיץ 2003 ונועדו לבחון תכשירים להדברת זחלים של הלקטית ורודה. הדיון בתוצאות שלושת הניסויים יהיה משותף ויופיע בסוף.
פשפש הכותנה מופיע, לעתים, בעצמה רבה בשדות של כותנה אורגנית. עד כה לא נמצאו תכשירים, המורשים לריסוס בגידולים אורגניים, ויעילים נגד מזיק זה. בשתי תצפיות ובניסוי נסינו לבחון השנה מספר תכשירים אשר נבדקו ונמצאו יעילים על מוצצים אחרים.
הזחל הוורוד הוא מזיק מפתח בשדות הכותנה בארץ והדברתו בכותנה מתבצעת גם באמצעות פרומונים, שיטה המכונה "בלבול זכרים". זה כ- 20 שנים נעשה בארץ שימוש בתכשירי פרומון ל"בלבול", כאשר הרכב הפרומון של נקבת הזחל הוורוד ידוע. צפיפות חוטי הפרומון המקובלת בעולם היא של כ – 100 חוטים לדונם (80 מ"ג פרומון בכל חוט) בעוד בארץ מקובל פיזור של 25 חוטים לדונם (160 מ"ג פרומון בכל חוט). ריכוז הפרומון המקובל בעולם נע בין 4 ל –8 ג' פרומון, בעוד בארץ הריכוז המקובל הוא של 4 גר' לדונם ואורך חייו כ- 120 יום.
כנימת עש הטבק (להלן כע"ט), היא מזיק קשה לגידולים רבים.
הנזק יכול להיות ישיר (מציצת עלים עד להתייבשותם) או עקיף (העברת מחוללי מחלות וזיהום התוצרת בהפרשות).
כושר הריבוי הגדול של כע"ט והתאמתה לגידולים רבים הביא לכך שבעבר, בסוף הקיץ, היינו עדים ל"התפוצצות אוכלוסין" של כע"ט תוך תעופה מסיבית של "ענני" בוגרים.
באיזור בית שאן – גלבוע, מנטרים באופן קבוע את אוכלוסיות הבוגרים של כע"ט ע"י מלכודות צהובות. (דו"ח מפורט בחוברת זו).
קיימת בעיה חמורה בתזמון ההדברה של ההלקטית הורודה. הריסוסים מכוונים, בעיקר, נגד בוגרים או נגד הזחלים בעת בקיעתם, ואותם קשה לנטר בצורה מדוייקת. בעיה נוספת היא פיתוח עמידות לתכשירי ההדברה. הבעיה קיימת לגבי כל המזיקים, וכיום מופנה המאמץ למציאת דרכים לעיכוב ולהאטת התהליך.
בסוף שנות ה- 80 ובשנות ה- 90 המוקדמות חדר לארה"ב גזע חדש של כע"ט (biotype B) שגרם נזקים חמורים לגידולים שונים כולל כותנה (הנזק בשנת 1991 הוערך בחצי מיליארד דולר (. הגזע החדש אופיין בחיוניות גבוהה יותר והתפתחות רבה על צמחים פונדקאים שלא היו מועדפים בעבר. כן יוחסה לגזע B עמידות גבוהה יותר לתכשירי הדברה, ובייחוד פירתרואידים. מקורו של גזע B לא ברור, אך קיימת השערה שגזע זה הועבר מהעולם הישן לארה"ב (אחת ההשערות שהגיע מישראל). בשנת 1994, לאחר מחקר מקיף, הגדירה קבוצה אמריקאית מריברסייד (קליפורניה) את גזע B כמין חדש למדע, Bemisia argentifolii.
הגידול הסטנדרטי בארץ שהחל בשנות ה- 70 סיגל שיטות מארה"ב והתאים אותם לגידול המוני לצורכי מחקר ובדיקת רגישות לתכשירי הדברה קונבנציונאליים. מצע המזון התבסס בעיקרו על תערובת מימית של אגר עם שעועית טחונה, אליהם נוספים שמרים, ויטמין C וחומרים מונעי זיהום בקטריאלי ופטרייתי. מצע המזון במצבו הנוזלי למחצה נמרח בארבע עד חמש שכבות בין דפי ניר פרגמנט והוכנס לאינקובציה בטמפרטורה של 40 מ"מ למשך ארבעה ימים. לאחר מכן מגלגלים את הדפים למעין "עוגות" ומאחסנים אותן בקירור עד לשימוש. אוכלוסיית ה"ו המגודלת במעבדה התבססה על גלמים שנאספו בשדות אזור בית שאן לפני כשלושים שנה.
מימשק העמידות מבוסס על הגבלת השימוש בתכשירי ההדברה היעילים לתקופות של שיא פעילות המזיקים, על תחלופה של תכשירי הדברה, שלוב תכשירים שאין ביניהם תנגודת צולבת, שימוש בסינרגיסטים, וכו'. מטרת מימשק העמידות לדחות תנגודת לתכשירי ההדברה, למנוע שימוש מיותר בתכשירים ולהוציא את אלו שאיבדו יעילותם מחמת פיתוח התנגודת. כדי לתכנן את מימשק העמידות צריך לעקוב אחר התנודות ברגישות המזיקים לתכשירי ההדברה. יש להתחקות באופן רציף אחר יכולתו של החרק לפרק או לנטרל את תכשיר ההדברה המגיע לגופו ולשם כך יש לפתח שיטות ניטור ואבחון לתנגודת פוטנציאלית