מימשק העמידות מבוסס על הגבלת השימוש בתכשירי ההדברה היעילים לתקופות של שיא פעילות המזיקים, על תחלופה של תכשירי הדברה, שלוב תכשירים שאין ביניהם תנגודת צולבת, שימוש בסינרגיסטים, וכו'. מטרת מימשק העמידות לדחות תנגודת לתכשירי ההדברה, למנוע שימוש מיותר בתכשירים ולהוציא את אלו שאיבדו יעילותם מחמת פיתוח התנגודת. כדי לתכנן את מימשק העמידות צריך לעקוב אחר התנודות ברגישות המזיקים לתכשירי ההדברה. יש להתחקות באופן רציף אחר יכולתו של החרק לפרק או לנטרל את תכשיר ההדברה המגיע לגופו ולשם כך יש לפתח שיטות ניטור ואבחון לתנגודת פוטנציאלית

תכשירי הדברה שמבוססים על החיידק בצילוס תורינגיינזיס (Bt) מסוגלים להדביר ביעילות זחלי עשים שונים (Navon, 2000). תכשירים אלו הוכרו כבטוחים וידידותיים לסביבה. הבעיה שאינם יציבים בתנאי שדה וזחלים חודרניים עשויים להתחמק מהם.

מחלת החלפת נגרמת ע"י הפטריה אלטרנריה מקרוספורה Alternaria macrospora מחלה זו תוקפת בעיקר כותנה מקבוצת זני הפימה. המחלה פוגעת בשטח המטמיע – עלים, פטוטרות, הלקטים וענפים צעירים. המחלה גורמת לנשירת עלים מוקדמת ולפגיעה כמותית ביבול. 
המחלה עוברת מעונה לעונה ע"ג שאריות צמח. 
לצורך ההתמודדות עם פגיעת מחלת החלפת ניתן להשתמש בחומרי הדברה פרוטקטנטים המצפים את פני העלה ומונעים את חדירת הנבג הנובט לתוך העלה או בחומרים סיסטמים החודרים לתוך העלה ופוגעים בנבג כאשר הוא חדר לתוך העלה. 
בכל מקרה לא ניתן לרפא את המחלה אלא רק לעקב את המחלה 

התכשיר סוראונד מכיל את המחצב קאולין. הוא יוצר שכבה לבנה של חלקיקים על הצמח. מן הספרות עולה כי לריסוס בסוראונד יש השפעת של דחייה על מזיקים שונים, ביניהם הלקטית ורודה. 
בניסויים הקדמיים בדקנו השנה את ההשפעה שיש לריסוס בסוראונד על הלקטית ורודה ועל זיפית. בניסויים בדקנו את מספר הביצים שהוטלו על הלקטים וצמחים מרוססים, לעומת מספרן על הלקטים וצמחים נקיים. ההלקטים והצמחים הוחזקו בתוך כלובים מפלסטיק, אשר לתוכם שוחררו בוגרים של המזיקים. 

הפירתרואידים והזרחנים האורגניים הם קבוצות התכשירים אשר משמשות להדברת ההלקטית הורודה. השימוש הנרחב בהם מחייב את בדיקתם מידי שנה, הן על בוגרים והן על זחלים. בנוסף, נבדקו תכשירים השייכים לקבוצות האלו ולאחרות , תכשירים אשר הראו בעבר יעילות נגד המזיק, כדי להעשיר את סל התכשירים. 
בדיקת תכשירים לבוגרים נעשתה תוך שימוש בצמחי כותנה בעציצים, צמחים אשר רוססו במרסס גב מוטורי, בעל מוט ריסוס. לאחר הריסוס הוצמדו לצד המרוסס של העלים כלובי-עלים ובהם עשים. העשים נבדקו לאחר כ-16 שעות. 
בניסויים נבחנו תכשירים מהקבוצות הבאות: פירתרואידים, זרחנים-אורגניים וקרבמטים. 

הפירתרואידים והזרחנים האורגניים הם קבוצות התכשירים אשר משמשות להדברת ההלקטית הורודה. השימוש הנרחב בהם מחייב את בדיקתם מידי שנה, הן על בוגרים והן על זחלים. בנוסף, נבדקו תכשירים השייכים לקבוצות האלו ולאחרות , תכשירים אשר הראו בעבר יעילות נגד המזיק, כדי להעשיר את סל התכשירים. 
התכשירים נבדקו על הלקטים מנותקים, אשר רוססו אחרי שהודבקו עליהם ביצים של המזיק. לאחר זמן נספרו הזחלים ששרדו את הריסוס, והצליחו לחדור להלקטים. 

מחלת החלפת נגרמת ע"י הפטריה אלטרנריה מקרוספורה Alternaria macrospora מחלה זו תוקפת כותנה מקבוצת זני הפימה בלבד. המחלה פוגעת בשטח המטמיע – עלים, פטוטרות, הלקטים וענפים צעירים. המחלה גורמת לנשירת עלים מוקדמת ולפגיעה כמותית ביבול. המחלה עוברת מעונה לעונה ע"ג שאריות צמחים.

הזחל הוורוד הוא מזיק מפתח בשדות הכותנה בארץ והדברתו מתבצעת גם באמצעות פרומונים, שיטה המכונה "בלבול זכרים". בארץ מקובל פיזור של 25 חוטים לדונם (160 מ"ג פרומון בכל חוט), ריכוז של 4 גר' לדונם ולאורך של כ- 120 יום. השפעת צפיפות חוטי הפרומון וריכוז הפרומון לדונם על יעילות ה"בלבול" בצפיפויות שונות של אוכלוסיות המזיק עדיין שנויה במחלוקת. הסיבות העיקריות להעדר תשובה חד משמעית הן שהצלחת השיטה תלויה בגודל החלקה המבולבלת, בסמיכותן של חלקות שאינן מבולבלות, ובגודל האוכלוסייה ההתחלתית של העש

מחקרנו דן בסקר, תפוצה, ובזיהוי של הפתוגנים של הקרקע אשר גורמים למחלות שורש בכותנה.