בקרת ההשקיה המקובלת בגידול כותנה בישראל היא ע"י מדידת השינוי היומי בגובה של הצמחים עד אמצע יולי או פוטנציאל המים בעלה בשעות הצוהריים במשך כל תקופת ההשקיה ובמיוחד לקראת סוף ההשקיה. אמצעים אלו נבחנו בעבר במספר רב של ניסויים ונמצאו כאמצעים טובים יעילים זולים ואמינים. אולם האפשרות הסבירה למחשב שיטות אלו ולהפעילם ללא מגע אדם קשים או במקרה של תא לחץ בלתי אפשריים. לכן, האפשרות הסבירה היא ע"י בקרה של אברי צמח אחרים הנמצאים בקשר טוב עם אמצעי הבקרה המקובלים והניתנים למדידה רציפה במחיר סביר, כמו השינוי בקוטר הגבעול או השינוי בעובי העלה. מטרה: בחינת מודל בקרת ההשקיה באמצעות שינוי קוטר הגבעול