ירבוז הגדות וירבוז פלמרי, הם עשבים פולשים, המהווים עשב קשה הדברה בכותנה. עשבים אלו בעלי
תכונות המקנות להם יכולת להתחרות עם הכותנה על המשאבים השונים ולכן לגרום להפחתה ביבול ואיכותו. גורם נוסף המסייע להפצת עשבים קשי הדברה אלה נובע מהוצאת קוטל העשבים טריפלורלין (טרפלאן) משימוש בשנים האחרונות, שכן התכשיר הדביר היטב את נבטי הירבוזים. במקביל, התפשטותו המהירה של הירבוז הפלמרי, בשדות גד"ש בכלל וכותנה בפרט, והנזקים הרבים שצמח זה גורם ליבולים על אף השימוש הנרחב בתכשירים מעכבי ALS (אנבוק וסטייפל) מעוררים חשש של התפתחות הבעיה של עמידות לק"ע.
השיבוש בירבוז הגדות וירבוז פלמרי הולך ועולה, ויותר אוכלוסיות מתגלות בגידולי קיץ שונים, כולל כותנה, תירס ואבטיח. מאחר והם צמחי C4 חד שנתיים, דו-ביתיים, המאופיינים בקצב התפתחות מהיר מאוד ובהפרייה זרה, נמצאו אוכלוסיות שהראו עמידות לקוטלי עשבים ברמות שונות. מטרות המחקר הן לבחון דרכים להדברת שני העשבים תוך בחינת קוטלי עשבים נוספים על אלה המסורתיים בכותנה ולהמישך לבחון ולמפםות אוכלוסיות שלהם, ולאפיין את תגובתם לקוטלי עשבים הנפוצים במחזור השלחין.
פותח יישומון (אפליקציה) לאיסוף נתוני גובה מחקלאים ונבנה שרת בו נאגרו הנתונים. בגלל בעיות של תוכנה וחומרה, פותח יישומון מקביל באמצעות המערכת של חברת אגריטסק. באמצעות הנתונים שנאספו הן בשנה שעברה והן השנה התקבלו למעלה מ-1500 נתונים של גובה שנמדדו באמצעות חקלאים בעשרות שדות כותנה בארץ. בגלל אילוצים שונים, רק 1009 נתונים שולבו ליצירת מודלים אמפיריים להערכת גובה באמצעות מדדים ספקטראליים.
הדברה ביולוגית כנגד מחלות קרקע הינה בחזית המחקר המדעי בעולם וחשיבותה מתגברת. בעבודה זו נסרקו 8 תבדידי טריכודרמה, בתנאי מעבדה כנגד הפתוגן M. phaseolina .
התוצאות ההקדמיות שהושגו בעבודה זו מצביעות על כדאיות ברורה להמשך המחקר וביסוסו בתנאי שדה בעונת גידול מלאה.
קביעה מהירה של תכולת החנקן בכותנה בעזרת מצלמה דיגיטלית הנמצאת על מטוס אולטרהלייט ובכל טלפון סלולרי. הבדיקה בשלבים שונים של גידול הכותנה במטרה להגיע להמלצות לגבי דישוני ראש.
מטרות ספציפיות היו:
השוואה בין אחוז החנקן הנמדד במעבדה לאחוז החנקן המתקבל מעיבוד צילומי אוויר וקרקע .
פיתוח ושימוש בפונקציית מטרה להגדרת כמות החנקן שנקלטה ע"י הגידול עד ליום הצילום כבסיס להחלטה כמה לדשן.
בחינת יתרונות וחסרונות של פרוטוקול הדישון הקיים באמצעות בדיקת הניטרט בפטוטרות העלים בהשוואה לגישה המוצעת לבדיקת אחוז החנקן הצרוף המתקבל מהמעבדה או מצילום האוויר והקרקע.
מקובל להניח, שככל שחומר ההדברה חודר טוב יותר אל תוך הקמה, ומצליח "לכסות" טוב יותר את אברי הצמח, ההדברה יעילה יותר. המטרה היתה לבחון את יעילות הריסוס באמצעים השונים. בכל הבדיקות נצפו מעט מאוד טיפות בחלק התחתון של העלים. עלייה בנפח התרסיס לדונם מגדילה את הכיסוי של התכשיר על גבי העלים. פחות תכשיר חודר לעומק הקמה וכמעט ולא מגיע חומר לקומות התחתונות של הצמח. ריסוס קרקע עם מפוח ובלי מפוח נתנו תוצאה דומה וטובה יותר בכיסוי העלה בהשוואה לריסוס אוויר.
בשנים האחרונות נפגעו חלקות פימה רבות ממחלת המקרופומינה, שלעיתים הורידה את היבול ביותר מ 50 אחוז. הדרך המוצעת להתמודדות עם המחלה היא של "שילוב אמצעים" שאחד מהם הינו מניעת עקות ובעיקר עקות מים. בנוסף נמצא שכאשר צמח הכותנה גבוה ונפחו גדול השילוך קשה יותר וקצב הקטיף יורד מאוד, וממילא מחירו עולה. בדיקת השימוש בפיקס\פיקטר בכותנת פימה הניב תוצאות לא עקביות כאשר לעיתים נמצאה ירידה ביבול. בעונת 2019 בוצעו 2 תצפיות בשדות מסחריים ו 2 נסויים מסודרים במרסס גב. התוצאות הצביעו על צרופים של מועד ישום ומינון שעשויים לא רק לננס את הצמח אלא גם להעלות את היבול.
ירבוז הגדות וירבוז פלמרי, הם עשבים פולשים, המהווים עשב קשה הדברה בכותנה. בשנים האחרונות, התגברות הדיווחים על אוכלוסיות ירבוזים העמידות לק"ע, בשילוב עם צמצום
כמות ק"ע המורשים לגידול כותנה, מציבים אתגר להתמודדות וצמצום בעיית העמידות. זיהוי מוקדם של עמידות לק"ע מעכב ALS המבוסס על מודל מיון ספקטרלי בין ירבוזים עמידים ללא עמידים צפוי לשפר את יעילות ניהול הטיפול בע"ר בכותנה ולכן עשוי לחסוך משאבים ולהגדיל את היבולים.
במסגרת עבודת
מחקר זו הכוונה היא לאתר את הרזולוציה הספקטרלית המיטבית לזיהוי מוקדם של העמידות למעכבי ALS.
פטריית קרקע Macrophomina phaseolina הנה מחלה קשה במיוחד להדברה משום שהיא שורדות בקרקע לזמן רב ובעלת טווח רחב של פונדקאים. מטרת המחקר היא לרתום אמצעים טכנולוגיים (כגון צילומי רחפן ומידע ספקטרלי) לזיהוי מוקדם של המחלה בשדה. לטובת זיהוי מוקדם ופיתוח כלים למעקב אחר התפתחות המחלה בחלקה, הוצע אלגוריתם חכם (מבוסס למידת מכונה). תוצאות המחקר מצביעות על זיהוי מוצלח את המחלה, בנוסף התוצאות מראות כי ניתן לקשור בין עיתוי ההדבקה (תאריך זיהוי באמצעות האלגוריתם) עם חומרת המחלה.
