בחוות הגד"ש בגליל המערבי נזרעו חמישה זנים של כותנת מכלוא בין מינית. הזן המקובל "אקלפי" (AP-1) ששימש כביקורת ועוד ארבעה זנים חדשים. נבדקו שני מועדי זריעה, מוקדם (הצצה4/4) ומאוחר (הצצה 5/5), כל אחד בשני משטרי השקיה: השקיה כמקובל באזור לפי לוח מקדמים עם בקרת גובה הצמחים, משטר ההשקיה כלל קיצוץ של כ-20% במנת המים השבועית לקראת ובשיא פריחה. כל שאר הפעולות החקלאיות בוצעו כמקובל באזור. 
בכל אחד ממועדי הזריעה לא נראה הבדל בהתפתחות הצמחים בשני משטרי ההשקיה. בממוצע של כל הזנים הניבה הזריעה המוקדמת כ-30 ק"ג סיבים/דונם יותר מהזריעה המאוחרת. בזריעה המוקדמת היה בכל הזנים יתרון להשקיה המקובלת על ההשקיה המופחתת בעוד שבזריעה המאוחרת היה יתרון להשקיה המופחתת (לא מובהק בשני המועדים) 
הזנים "1639" ו- "1432" הניבו יותר מזן הביקורת (ל.מ) וגם הראו עדיפות באיכות סיביהם.