שלושה זני פימה חדשים, שנים מהם מסחריים ("גוליית "4 ו"סיבן") ואחד בבחינה (611) נבחנו בארבעה משטרי השקיה שונים. הראשון כפי שמקובל להשקות פימה באזור ולפי מדידות הגובה בזן גוליית, לשני ניתנה תוספת מים לקראת ובתחילת הפריחה שקוזזה לאחר מכן בשיא הפריחה ואחריו כך שבסופו של דבר קיבלו שני הטיפולים במצטבר כמות דומה של מים (340 ו-330 מ"מ בהתאמה), בטיפול השלישי הופחתה מנת המים סביב שיא הפריחה ("גישת שטינברג" 9), סה"כ 300 מ"מ (כ- 10% פחות). בטיפול הרביעי ניתנו המים לפי תוספת הגובה בזן 611 לאורך כל תקופת ההשקיה סה"כ 320 מ"מ. זריעה ברטוב - 26/3, הנבטה 30/3 (30 מ"מ), הצצה – 9/4. בין ה- 3/6 ל- 1/8 התבצע בכל הטיפולים מעקב צימוח (גובה, מס. ענפי פרי וקומת פרח צהוב בעמדה ראשונה). לא התקבלו הבדלים מובהקים ביבול בין כל הטיפולים (השקיה X זן) שהיו כולם בתחום 204 - 233 ק"ג סיבים\דונם (למעט בין ה"מקובל ל"611" בזן 611). בכל הטיפולים היה הזן 611 גבוה מהגולית שהיה גבוה מהסיוון. למעט הטיפול המקובל צבר ה 611 יותר ענפי פרי משני הזנים האחרים. כל הזנים בכל הטיפולים היו מוכנים לקטיף ב-20 לספטמבר.