הדברה ביולוגית כנגד מחלות קרקע הינה בחזית המחקר המדעי בעולם וחשיבותה מתגברת. בעבודה זו נסרקו 8 תבדידי טריכודרמה, בתנאי מעבדה כנגד הפתוגן M. phaseolina .
התוצאות ההקדמיות שהושגו בעבודה זו מצביעות על כדאיות ברורה להמשך המחקר וביסוסו בתנאי שדה בעונת גידול מלאה.
מקובל להניח, שככל שחומר ההדברה חודר טוב יותר אל תוך הקמה, ומצליח "לכסות" טוב יותר את אברי הצמח, ההדברה יעילה יותר. המטרה היתה לבחון את יעילות הריסוס באמצעים השונים. בכל הבדיקות נצפו מעט מאוד טיפות בחלק התחתון של העלים. עלייה בנפח התרסיס לדונם מגדילה את הכיסוי של התכשיר על גבי העלים. פחות תכשיר חודר לעומק הקמה וכמעט ולא מגיע חומר לקומות התחתונות של הצמח. ריסוס קרקע עם מפוח ובלי מפוח נתנו תוצאה דומה וטובה יותר בכיסוי העלה בהשוואה לריסוס אוויר.
יכולת חיזוי אוכלוסיית ההלקטית הורודה כיום קטנה ומבוססת בעיקר על התראה מבוססת תצפיות. התמודדות עם מזיק זה, הפוגע באופן משמעותי בכותנה, כוללת בעיקר אמצעים אגרוטכניים, אך גןם הדברה כימית, והצלחת כלל אלו תלויה במידהרבה בתיזמונם. במחקר זה אנו מפתחים כלי חשובי ייעודי, מבוסס חישה מרחוק, אשר יחזה בזמן ובמרחב את אוכלוסיית ההלקטית הורודה ויסייע בקבלת החלטות מזוג זה.
פטריית קרקע Macrophomina phaseolina הנה מחלה קשה במיוחד להדברה משום שהיא שורדות בקרקע לזמן רב ובעלת טווח רחב של פונדקאים. מטרת המחקר היא לרתום אמצעים טכנולוגיים (כגון צילומי רחפן ומידע ספקטרלי) לזיהוי מוקדם של המחלה בשדה. לטובת זיהוי מוקדם ופיתוח כלים למעקב אחר התפתחות המחלה בחלקה, הוצע אלגוריתם חכם (מבוסס למידת מכונה). תוצאות המחקר מצביעות על זיהוי מוצלח את המחלה, בנוסף התוצאות מראות כי ניתן לקשור בין עיתוי ההדבקה (תאריך זיהוי באמצעות האלגוריתם) עם חומרת המחלה.
נושאי המחקר בעונת 2019-
1 . עמידות לבוגרי ההלקטית הורודה; בדיקת חומרים; בעונת 2019 , רמת העמידות של טלסטאר בשדות הכותנה הייתה גבוהה יותר מפי 60 , עמידות ההלקטית הורודה לסיפרמטרינים הייתה פי 30 לעומת הגזע הרגיש והעמידות לדורסן עלתה והגיעה לפי 20 לעומת הגזע הרגיש. לא היה שינוי כלפי תכשירי ה- methomyl
2. הרגישות של זחלי הליותיס לתכשירי הדברה חדשים; התכשירים קטלו את כל האוכלוסייה של הזחלים מיד לאחר הריסוס (בדגימות מחלקת הטאקומי נמצאו זחלים ששרדו את הטיפול). לאחר 5 ימים הייתה קטילה מליאה של כל הזחלים.
מקובל להניח, שככל שחומר ההדברה חודר טוב יותר אל תוך הקמה, ומצליח "לכסות" טוב יותר את אברי הצמח, ההדברה יעילה יותר. המטרה היתה לבחון את יעילות הריסוס באמצעים השונים. בכל הבדיקות נצפו מעט מאוד טיפות בחלק התחתון של העלים. עלייה בנפח התרסיס לדונם מגדילה את הכיסוי של התכשיר על גבי העלים. כשנוף הצמחים סגור פחות תכשיר חודר לעומק הקמה וכמעט ולא מגיע חומר לקומות התחתונות של הצמח. ריסוס קרקע עם מפוח ובלי מפוח נתנו תוצאה דומה וטובה יותר בכיסוי העלה בהשוואה לריסוס אוויר.
