בעונת 2007 התבצע ניטור העמידות באוכלוסיות כנימת עש הטבק (כע"ט) במספר אתרים בצפון, במרכז ודרום הארץ - לשם איתור מקומות שבהם התפתחה תנגודת של המזיק לתכשירי ההדברה העיקריים, ובמיוחד לפגסוס, לטייגר, מוספילן/אקטרה, וגם לתכשיר אוברון שהוא עדיין לא בשימוש רב.
כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו כותנה, ירקות ופרחים. כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק (Bemisia tabaci) כאסופת גזעים או תת מינים. תת המין B הוא הנפוץ בעולם; הוא חדר בשנות ה- 80 המאוחרות לארה"ב שם גרם נזקים רבים לירקות וכותנה. לאחר התפשטות תת המין B בארה"ב הוא דחק את תת המין A שהיה מין מקומי באמריקה. בישראל הוגדר תת המין B בתחילת שנות ה- 90 והוא נחשב תת-מין אנדמי (מקומי).
הגידול הסטנדרטי בארץ של הלקטית ורודה (ה"ו) שהחל בשנות ה- 70 סיגל שיטות מארה"ב והתאים אותם לגידול
המוני לצורכי מחקר ובדיקת רגישות לתכשירי הדברה קונבנציונאליים. אוכלוסיית ה"ו המגודלת במעבדה התבססה
על גלמים שנאספו בשדות אזור בית שאן לפני כשלושים שנה. מאז, עבר הגידול בתחנות שונות ומיקומו הנוכחי
הבלעדי הוא במרכז מחקר גילת. במרוצת השנים "רוענן" הקו ע"י הוספת פרטים, בדרך כלל בדרגת גולם, שנאספו
בשדות האזור.
שמשפיע על הזחל דרך מערכת העיכול, ולצורך Bt- כאמור, לא מתאימה שיטה זו לבחינה של ה"ו לרגישות לרעלן ה
כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו
כאסופת גזעים (Bemisia tabaci) כותנה, ירקות ופרחים. כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק
הוא הנפוץ בעולם; הוא חדר בשנות ה- 80 המאוחרות לארה"ב שם גרם נזקים B או תת מינים. תת המין
שהיה מין מקומי A בארה"ב הוא דחק את תת המין B רבים לירקות וכותנה. לאחר התפשטות תת המין
בתחילת שנות ה- 90 והוא נחשב תת- מין אנדמי (מקומי). B באמריקה. בישראל הוגדר תת המין
שיש לו מחיצה ,Q שהוגדר לראשונה בספרד. תת- המין ('Q') בשנת 2000 נמצא בישראל תת- מין נוסף
עם המעבר לגידול כותנה מטיפוס פימה באזור העמק, החריפה מאד בעיית הזחל הורוד, כשאין תרופת פלא להדברתו. אחד מ"חלונות"
ההדברה שטרם נבדק הוא העברת תכשירי הדברה דרך מערכת ההשקיה. כשבאופן זה ניתן –
א. ל"הרעיל" הקרקע, עליה נוחת הזחל טרום גולם ביציאתו מן ההלקט, וכשהוא מגיח מהגולם כבוגר. כאשר בשלב הגולם, שאינו
ניזון ונושם מעט, רגישותו פחותה לעין ערוך מבשלב זחל ו/או בוגר.
ב. בנוסף, תכשירים סיסטמיים, מעצם טיבם, עולים בצמח ומגיעים להלקט, שמה מבלה המזיק את רוב חייו בכותנה – ביצה, זחל
ואף הבוגר הניזון מהצופנים, עשוי להיפגע.
עם המעבר לגידול כותנה מטיפוס פימה באזור העמק, החריפה מאד בעיית הזחל הורוד, כשאין תרופת פלא להדברתו. אחת הסיבות
להתפרצות המזיק בעמק, הם ההלקטים הרבים הנותרים בסוף הגידול על צמחי הכותנה, בהיקף גדול בהרבה מהמוכר לנו בגידול כותנה
מטיפוס אקלה. כשבהמשך, אוכלוסיית זחלי המזיק בגרעינים אשר בהלקטים הירוקים, הנמצאת בתהליך החריפה, גדולה מאד!
לאור כל זאת חיפשנו דרך להפחית הלקטים ירוקים אלה, מבלי לפגוע ביבול הכותנה ובאיכותה. כך בשנת 2007 העמדנו תצפית וניסוי
של חב' "לוכסמבורג", במינונים ובמועדי יישום (CARFENTRAZONE ETHYL) פרלמינריים בהם בחנו את השפעת התכשיר ספוטלייט
ההלקטית הורודה (זחל ורוד), Pectinophora gossypiella היא אחד המזיקים הקשים בכותנה. נקבות המזיק מטילות את הביצים באזורים מוסתרים בבסיס הפרח
או ההלקט, והזחלים הבוקעים מהביצים חודרים בתוך כשעתיים לפרח או ההלקט המתפתחים,
שם הם מוגנים מריסוסים של קוטלי חרקים כימיים. דבר זה מצריך ריסוסים רבים לאורך עונת
הגידול, גורם לקטילה של אויבים טבעיים, להתפרצויות של מזיקים משניים ולהפרת השיווי
משקל האקולוגי של המערכת החקלאית האזורית. לאור העלייה המשמעותית בשנים האחרונות
ברמת האילוח של אוכלוסיות זחל וורוד בשדות כותנה ובמספר הריסוסים לעונה כנגד המזיק,
במטרה לבחון אמצעים נוספים לצמצום הנזק לכותנה מהזחל הורוד, נבחר שדה פימה של קיבוץ
עין שמר המגודל בתוך איזור בעל פוטנציאל לנוכחות המזיק משנה קודמת. השדה חולק לאורכו
לשתי חלקות, אחת מהן קיבלה טיפול כפול ומוקדם יחסית של חוטי פרומון, ביחס לחלקת
ביקורת צמודה. בחלקת הטיפול המוגבר ניתן טיפול מוקדם לשילוך לזירוז פתיחה ולהסרת
הלקטים מאוחרים. תוצאות הניטור לנוכחות המזיק לאורך העונה ובדיקת הנזק לא הראו יתרון
לטיפול המוגבר על הביקורת.
בכל שדות הכותנה בארץ מיושמת שיטת "בלבול" הזכרים, שהיא מרכיב חשוב בהדברה משולבת. אף על פי
כן לא פחתו אוכלוסיות המזיק, החקלאים נאלצים לרסס פעמים רבות ועלויות ההדברה מרקיעות שחקים.
מרכיב הסניטציה של השדות לאחר הגידול, וסילוק השאריות צוין כגורם אפשרי בשיבוש תהליכי ההדברה.
ככל שתסולקנה יותר שאריות של כותנה מהשדות, כן יפחתו סיכוייו של המזיק לשרוד את החורף ולפתח
אוכלוסיות בשנה העוקבת. כדי לנסות ולהבין את תרומת מקורות האילוח האפשריים להתפרצות
אוכלוסיית המזיק נערכו, בשתי עונות קודמות, סקרים, ברמה ארצית. אלו הצביעו על שונות ברמת