כדי לענות על השאלה האם ההלקטית הורודה "מעדיפה" להטיל על זן כותנה מסויים בצענו ניסויי העדפה בכלובים, כאשר בכל כלוב היו שני צמחים, בשלבים שונים של התפתחות, אחד מכל זן, ולתוכם שוחררו עשים זכרים ונקבות. אחרי מספר ימים נספרו הביצים שהוטלו על כל צמח. צרופי הצמחים בכלובים היו: פימה-אקלה, פימה-אקלפי, אקלה-פימה.
הנקבות העדיפו להטיל על צמחי אקלה כאשר הצרוף בכלובים היה פימה ואקלה. לא היתה העדפה לאחד משני הזנים כאשר הצרוף היה פימה ואקלפי, או אקלה ואקלפי.
שני פירתרואידים נבדקו השנה בהשוואה לאטלס (BIFENTHRIN) ולטיטאן/סימשופר (CYPERMETHRIN). הראשון, פירתרואיד מקבוצת FENVALERATE בשם מוסטנג, השני- פירתרואיד me-too לסייפרמטרין בשם סיטרון. יעילותם של סיטרון ומוסטנג היתה דומה, כאשר אחוז התמותה בהם היה נמוך יותר מאשר בטיפול האטלס, כ-50 לעומת כ-90).
שני פירתרואידים נבדקו השנה בהשוואה לאטלס (BIFENTHRIN) ולטיטאן/סימשופר (CYPERMETHRIN). הראשון פירתרואיד מקבוצת FENVALERATE בשם מוסטנג ופירתרואיד me-too לסייפרמטרין בשם סיטרון. הסיטרון פעל כמו הסייפרמטרין, ואף עלה עליו. המוסטנג היה יעיל בהדבקה הראשונה, אך משך הפעולה שלו היה קצר ממשך הפעולה של התכשירים האחרים. בכל מקרה לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים בין הטיפולים, אלא רק בינם לבין ההיקש
מטרת הניסוי היתה: יישום מינונים שונים של אמצעי פרומון בהשוואה למינון הסטנדרטי של 25 חוטים לדונם, כדי לבחון מהו המינון היעיל ביותר.
הניסוי בוצע ב-3 אתרים: צב"ר קמ"ה, קבוצת יבנה, עין שמר, בשדות מהזן פימה.
המינונים שנבדקו היו: 25 חוטים (של 160 מ"ג) לדונם, ביישום מוקדם; 50 חוטים לדונם, ביישום מוקדם; 50+25 חוטים לדונם - 50 חוטים ביישום מוקדם ו-25 חוטים אחרי כחודש; 25×3 חוטים לדונם – 25 חוטים ביישום מוקדם, 25 חוטים לאחר כחודש ו-25 חוטים לאחר כחודש נוסף.
בשני ניסויים נבדק השנה התכשיר אמפליגו בהשוואה לתכשירים מורשים להדברת זחלים של הלקטית ורודה. בניסוי השני נבדק גם סיטרון, שהוא סייפרמתרין. התכשיר סיטרון, פעל בדומה לטיטאן. אחוז ההדברה של סיטרון, טיטאן וטלסטאר היה דומה וגבוה, וגם משך הפעולה היה דומה. בעוד שעל בוגרים של הלקטית ורודה היה לצרוף טיטאן+דורסן/פירינקס יתרון ע"פ כל אחד בנפרד, על זחלים לא היה לו יתרון. אחוזי ההדברה של מתומקס היו בינוניים. פעילות הסופרתיון היתה קצרה. אחוז ההדברה של התכשיר אמפליגו טוב.
הנגיעות בהלקטית הורודה התמקדה בשנתיים האחרונות במספר גושים באזור רחובות- לכיש, באזור חפר-גרנות ובנגב. נגיעות זו הביאה למספר ריסוסים גבוה באזורים אלו, ולנזקים ליבול. מועצת הכותנה שמה לה למטרה להתמודד בצורה מערכתית עם המזיק ולהביא למיגורו. לצורך העניין נקבעה סדרת פעולות שאותן יבצעו המגדלים, וביניהן "בלבול" שדות כותנה מ 1111- שבהם מגדלים ב 1111- גידולים אחרים.
