השקיית כותנת פימה מתבצעת כולה בטפטוף. חלקות מסחריות של פימה שהושקו בקונועים בעמק החולה בשנים האחרונות נפלו ביבול ובאיכות בצורה קיצונית לעומת חלקות טפטוף.
הבעיות התמקדו בנגיעות בחלפת וביבול ירוד.
עיקר שטחי השלחין בעמק החולה מושקים כיום בקונועים ועובדה זו יוצרת מגבלה לגידול הפימה באזור- בידע הקיים.
שבועיים לפני סוף עונת הגידול 2002, הונחתה על מגדלי הכותנה האורגנית, דרישה חד משמעית, שאין להשתמש ב"מג", לצרכי שילוך. מכיוון שבפרק הזמן שנותר, לא נמצאה חלופה אורגנית מתאימה, הכותנה נקטפה והנזקים למגדלים היו גדולים במספר אספקטים -
א. איכות ירודה.
ב. פחת קטיף גבוה בשדה.
ג. קשיים טכניים במהלך הניפוט.
בעונת 2003 ניסינו להתמודד עם רוע ה"גזירה", ע"י שינוי משטרי ההשקיה בעומדים שונים, אך התוצאות לא השביעו רצון.
בעונת 2004 התמקדנו בחיפוש תכשירים דו-תכליתיים, המתאימים לסוף עונת הגידול. תכשירים אורגניים להדברת פגעים, הגורמים לייבוש ולנשירת עלים.
החקלאי האורגני משתדל לקיים תהליך של גידול חקלאי בו ההפרעה מזערית ככל האפשר לסביבה ולאיזון הטבעי הקיים בה. אחד המרכיבים המרכזיים הוא הימנעות משימוש בדשנים סינתטיים, כשהם מוחלפים בקומפוסט, וקיום מחזור רב שנתי של גידולים המטייבים את הקרקע (רביב, 1996).
בשנים האחרונות אושרו לשימוש מסחרי זני פימה חדשים. זנים אילו בכירים מאשר הזן הוותיק PF15 נראה כי הבשלת ופתיחת ההלקטים בהם מואצת, והם רגישים לנשירת הכותן ארצה. הזנים החדשים יכולים לאפשר קטיף מוקדם, ומאידך, הארכת העונה בהם עלולה לגרום לאובדן יבול ואיכות.
התמודדות עם עשבים רחבי עלים בכותנה מבוססת על שימוש בקוטלי עשבים בקדם הצצת הכותנה, ועישוב אחר הצצת הכותנה. בשנים האחרונות הותרו לשימוש בכותנה קוטלי עשבים חדשים "סטייפל" ו"אנווק" המיועדים לשימוש אחר הצצה. קוטלי העשבים בעלי טווח הדברה רחב, אבל, לכל חומר יתרון יחסי במיני עשבים מסוימים.
זני הפימה החדשים 8,11 בעלי מאפיינים שונים מהזן המסחרי הוותיק pf15 . הזנים החדשים בכירים, מגיבים מהר לטיפולי השילוך, ורגישים לנשירת כותן. אי לכך רצוי לבחון ולהתאים את טיפולי השילוך לזנים אילו.
במטרה לאתר את מימשק ההשקייה המיטבי של כותנת פימה במונחי יבול ואיכות. ובנוסף כדי לגבש כלים להכוונת ההשקייה, חולקה עונת ההשקייה ל 3 תקופות. בתקופה הראשונה הושקה הנסוי באופן אחיד. בתקופה השנייה חולקה ההשקייה ל 3 רמות , ובתקופה השלישית כל אחת מרמות ההשקייה בתקופה השנייה פוצלה אף היא ל 3 רמות , סך הכל נוצרו 9 טפולי השקייה.
בעונה האחרונה הוסף לרשימת התכשירים המורשים לכותנה קוטל העשבים אנווק (Trifloxysulfuron) להדברת עשבים ביישום לאחר הצצה. בעקבות הכנסת התכשיר החדש לשימוש התעורר הצורך לבחון את היעילות והבטיחות של התכשיר כאשר הוא משולב עם התכשיר סטייפל (Pyrithiobac) המורשה גם הוא להדברת עשבים לאחר הצצה בכותנה. הניסויים הנכללים בדו"ח זה נערכו בכדי לבחון את היעילות והבטיחות של התכשירים אנווק וסטייפל כאשר הם מיושמים יחד לצורך הדברת עשבים בכותנה
לאור העובדה שבחקלאות השדה ובכותנה בפרט, רמת ההכנסה נמוכה. יש צורך לצמצם עלויות וכוח אדם.
נושא האי-עיבוד – NO-TILL, (לא לעבד את הקרקע כלל), מתרחב בעולם מזה שני עשורים.
ראוי לבחון את הנושא בארץ לטווח קצר ומספר שנים ברציפות באותה חלקה.
האי-עיבוד עשוי לשפר ולייצב את מבנה שכבות הקרקע (סטרוקטורה). כמו כן לגרום לעלייה ב%- החומר האורגני והקטנת קרום בעיקר בשכבה העליונה. הפחתה בפעילויות אגרוטכניות של טרקטורים וציוד חקלאי, עשוייה להפחית את צפיפות הקרקע. באי-עיבוד יש צמצום בעלויות וכוח אדם.
כותנה היא אחד מגידולי השדה החשובים ביותר בארץ. לפני מספר שנים נצפו נביטות נמוכות בחלק מהמכסות הזרעים מטיפוס פימה ואקלה. בזני פימה מקומיים אשר נזרעו בתחילת העונה, בתנאים סב אופטימליים, התופעה בלטה עוד יותר.
לאור הנביטה הלקויה, עומד הצמחים הנמוך ובעיות האיכות שהתעוררו, ולאור הדרישה ההולכת וגוברת לזנים מקומיים, אנו מבקשים לחקור את הגורמים לנביטה הלקויה של הזרעים ולפתח מדד/ים שיאמוד את טיב הזרעים בפועל בשדה.