לאחרונה מתרבים הדיווחים של חקלאים ומדריכים חקלאיים על הפחתה משמעותית בפעילות קוטלי עשבים המיושמים בגידולי שלחין המושקים במי קולחים. בכותנה ובתירס דווח על הופעה מסיבית של עשבים רעים כגון מיני ירבוז ובעיקר ירבוז פלמרי וענבי שועל. תופעה זו מעוררת דאגה מכיוון שעל אף השימוש הנרחב בקוטלי עשבים שונים, עשבים אלו אינם מודברים במחזור זרעים כמו כותנה, תירס ואבטיח לגרעינים.
בעקבות שתי שנות ניסוי במשמר הנגב ובעמק יזרעל בעונות הכותנה הקודמות – 2003 ו – 2004 (מראי מקום.. ) נערך ניסוי נוסף בשדה בקיבוץ ארז (גד"ש "אורן") שמטרתו היתה השקית כותנה ע"פ חיוויים שמתקבלים מחיישני "פיטק" על קוטר הגבעול של צמחי כותנה באופן רציף, זאת בהשוואה להשקיה מסחרית קונוונציונלית.
התמודדות עם עשבים רחבי עלים בכותנה מבוססת על שימוש בקוטלי עשבים בקדם הצצת הכותנה, ועישוב אחר הצצת הכותנה. בשנים האחרונות הותרו לשימוש בכותנה קוטלי עשבים חדשים "סטייפל" ו"אנווק" המיועדים לשימוש אחר הצצה. קוטלי העשבים בעלי טווח הדברה רחב, אבל, לכל חומר יתרון יחסי במיני עשבים מסוימים.
בשנים האחרונות אושרו לשימוש מסחרי זני פימה חדשים. זנים אילו בכירים מאשר הזן הוותיק PF15 נראה כי הבשלת ופתיחת ההלקטים בהם מואצת, והם רגישים לנשירת הכותן ארצה. הזנים החדשים יכולים לאפשר קטיף מוקדם, ומאידך, הארכת העונה בהם עלולה לגרום לאובדן יבול ואיכות.
העונה התמקדנו בניסויי הדברת עשבים תוך שימוש בשילוב התכשירים שקיבל רישוי לאחרונה – אנווק (Trifloxysulfuron) עם סטייפל (Pyrithiobac). השנה, שלא כבעונות הקודמות, ערכנו ניסויים שהתמקדו ביעילות התכשירים להדברת עשב מסוים בשלבי גידול שונים שלו. מטרת הניסויים היתה ללמוד באיזה מינון ובאיזה שלב של העשב רצוי לבצע את הישום בכדי להשיג הדברה מיטבית במינונים מופחתים.
בחינה מחודשת לנושא הדברת עשבים בכותנה. מעבר לשימוש בכותנה טרנסגנית עם עמידות גם לראונדאפ אנו עדים לתהליך מבורך בו נכנסים חומרים חדשים לטיפול מסחרי בכותנה לאחר שנים בהם היה קיפאון בכניסת חומרים חדשים. הכנסת הסטייפל ולאחרונה אנווק פותחים בפנינו אופקים חדשים אשר יש בהם אפשרות לצמצום ההוצאות בנושא הדברת העשבים. כמות ההרבצידים אשר אנו מיישמים, וביטול הצורך בעבודה הידנית בעישוב הכותנה.
הכותנה בישראל נקטפת בקטיף מכני. כדי להגיע לאיכויות גבוהות, נחוץ לפני הקטיף למזער את כלל הגופים הזרים, מלבד הסיבים והגרעינים. בגידול הכותנה האורגנית, ההתמודדות עם עשבים ועלים, קשה יותר מבגידול הקונונציונלי.
בגידולי שדה מקובל לעבד את הקרקע בעיבודי יסוד ובעיבודים מינימליים. לאור העובדה שבחקלאות השדה ובכותנה רמת ההכנסה נמוכה, יש צורך לצמצם עלויות וכוח אדם.
האי-עיבוד No-till (לא לעבד את הקרקע כלל) מתרחב בעולם מזה שני עשורים. האי-עיבוד עשוי לשפר את מבנה השכבות של הקרקע, לגרום לעלייה באחוז החומר האורגני, להפחית קרום בשכבה העליונה, לצמצם את הרס התלכידים ומבנה הקרקע ולהפחית עלויות וכוח אדם.
ראוי לבחון את השיטה בארץ לטווח קצר ולטווח ארוך.
