במשך 3 עונות גידול נבחן השימוש בחומרים אורגניים שהם תוצרי טהור של בוצת קולחין כתחליף לדישון כימי, בגידול כותנה. כמו כן , ב 2 עונות, נבחנה השאלה האם החומרים האורגניים יתרמו להזנת חיטה שנזרעה לאחר הכותנה ללא תוספת של דישון כלשהוא.

ניתן לומר ששימוש בחומרים אורגניים שיושמו לפני זריעת הכותנה במינון של 5 מ"ק\ד'  החליפו באופן מלא דישון כימי שיושם דרך מערכת הטיפטוף כמקובל בגידול כותנה, והמשיכו לתרום ליבול חומר יבש של חיטה שנזרעה לאחר הכותנה.

מטרות ניסוי השקיה זה, שנערך בקיבוץ מזרע היו מציאת זן של כותנת מכלוא בין מיני, בעל היבול והאיכות הטובים ביותר, המתאים לגידול באזור ומציאת משטר השקיה מיטבי בטפטוף לגידול כותנה זו והעלאת רווחיות הגידול ע"י חסכון בתשומות ועליה ביבול מבלי לפגוע באיכותו.

בניסוי שני גורמים: זן וטיפול השקיה. הזנים היו: 1432, 690, 701, 1639. כולם של חברת הזרע.

טיפולי ההשקיה היו:

תכנון ההשקיה הינו כלי חשוב לשמירה על תנאי אספקת מים מיטביים. בשנים האחרונות עולה החשיבות לתכנון השקיה אופטימאלי. ככלל, השקיה בטפטוף מאפשרת שליטה באספקת כמויות המים הדרושות לנפח קרקע מצומצם וכך להקטין את איבודי המים הקשורים להתאדות ולחלחול לעומק.

מטרות המחקר

• בדיקה של ערכי N-NO3 בפטוטרות עלי כותנה באמצעות נוזל פטוטרות סחוט טרי ובדיקתו באמצעות מכשיר Horiba NO3 meter .

• השוואה לבדיקה מסורתית של פטוטרות באמצעות ריכוז N-NO3 בח"י בפרוצדורה המקובלת במעבדה.

• יצירת נוסחת כיול לבדיקות השדה ושימוש בעקומות המומלצות הקיימות .

מטרת הניסוי:

לבחון את השפעת ריסוסי עלווה בחנקת אשלגן על חוזק הסיבים בשלושה מכלואים, שחברת הזרע בחרה לקדם

מטרת העבודה

לבחון את השפעת מועדי השילוך ומינון החומרים על היבול ואיכות הסיבים על פי הגישה

שהוצעה בקליפורניה בהשוואה לגישה המקובלת בישראל.

בקרת ההשקיה המקובלת בגידול כותנה בישראל היא באמצעות מדידת השינוי היומי בגובה של הצמחים עד אמצע חודש יולי. מחודש יולי ואילך בקרת ההשקיה מתבצעת על-פי מדידות של פוטנציאל מים בעלה בשעות הצהריים באמצעות תא-לחץ. אמצעים אלו נבחנו בעבר במספר רב של ניסויים ונמצאו כאמצעים טובים יעילים זולים ואמינים. אפיון מצב המים בשדה כולו נעשה באמצעות מדידה של מספר עלים והשדה כולו מושקה על-פי מדידות אלו. בשיטה זו לא נלקחת בחשבון השונות הקיימת בשדה וניתן לשער כי ערך פוטנציאל המים של העלים הנדגמים איננו מאפיין בצורה ראויה את מצב השדה כולו.

בהתאם לניסויי השקיה שנערכו בעבר בגליל המערבי מאופיינת צריכת המים בכותנה בעקומת אופטימום ברורה המאפשרת הפחתה משמעותית בכמות המים הניתנת לכותנה מבלי שהיבול יפגע כמותית תוך חיסכון בתשומות נוספות ושיפור איכות הסיבים, יתר על כן מתן עודפי מים (בהתאם למבחן התוצאה) יגרום לפגיעה ביבול הן כמותית והן איכותית. כמו כן ידוע שלזנים שונים יכול להיות עקום אופטימום שונה. 
כניסתם של זני כותנה חדשים מצריכה אותנו לבדוק את אופן תגובתם למים בהשוואה לזנים המקובלים. 

מטרת הנסוי היתה בחינת 5 זני מכלוא מול זן אקלה מקובל הסיב-און . הנסוי נועד לתעד את הפערים בהתפתחות הצמח במהלך העונה , לעקוב אחר ההבכרה ולבחון את היבול ואיכות הסיבים .

טפוח זני פימה חדשים דינמי מאוד ואנו עדים להופעה מהירה של זנים בעלי תכונות מעניינות אותן יש ללמוד ולזהות באופן איכותי וכמותי כדי שניתן יהיה לשלבם נכונה בשדות הפימה . 
עבודה זו עוסקת בלמוד ההשפעה של משטרי השקייה שונים במהלך חודש יולי על זני פימה חדשים .