בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת.מוצא הכותנה הוא מאזורים המאופיינים באקלים חם, אולם טווח הטמפרטורות האופטימאלי להתפתחות וצבירת יבול בכותנה הוא מתון למדי, 20-30 מ"צ. טמפרטורות שמעבר לתחום אופטימאלי זה הנן שכיחות ביותר באזורי גידול הכותנה בעולם, כולל בישראל, במהלך תקופת הפריחה והתפתחות ההלקטים. טמפרטורות כאילו פוגעות בגידול הכותנה במגוון צורות ובהן: ירידת קצב ההטמעה, הגברת נשימה, עיכוב תהליכים מטאבוליים, פגיעה בהאבקה וחנטה, ירידת קצב צבירת החומר היבש, ובסופו של דבר גם פגיעה ביבול.
שלושה זני פימה נזרעו בשני מועדים שהציצו ב- 8/4 ו - 30/4, כל מועד זריעה הושקה בשני משטרי השקיה, בכל מועד משטר "לוח" ומשטר השקיה נוסף שכבר נבחן בעבר, זריעה בחלקות קטנות (4 שורות X 10 מטר) ב- 6 חזרות. כל מועד על שטח בנפרד. קטיף 23/9 (מוקדם) ו- 1/10 (מאוחר) 2 טיפולי שילוך (דרופ א. 50) לכל מועד קטיף בנפרד. קטיף בקטפת לשקים, התוצאות של יבול הכותן נבחנו במבחן T (ג'מפ). ההפרש ביבול בין טיפולי ההשקיה המיטביים בשני המועדים היה 110 ק"ג כותן \ דונם. הפחתת מים בשיא הגידול במועד הראשון פגעה ביבול.
שלושה זני אקלפי נזרעו בשני מועדים שהציצו ב- 8/4 ו - 29/4, מועד הזריעה הראשון הושקה בשלושה משטרי השקיה, ומועד הזריעה השני בשני משטרי השקיה. בכל מועד משטר "לוח" ומשטר השקיה נוסף שכבר נבחן בעבר, למועד הזריעה הראשון נוסף משטר השקיה שכלל תוספת מים בלבד (מבלי לבצע הפחתה בהמשך). זריעה בחלקות קטנות, (4 שורות X 10 מטר) ב- 6 חזרות. כל מועד על שטח בנפרד. קטיף 17/9 (מוקדם) ו- 28/9 (מאוחר). 2 טיפולי שילוך (דרופ א. 50) לכל מועד קטיף בנפרד. קטיף בקטפת לשקים, התוצאות של יבול הכותן נבחנו במבחן T (ג'מפ).
ניסוי ההשקייה של כותנת פימה, זן גוליית 4, נועד לבחון את ההתאמה של ההמלצות לגידול כותנה המקובלות כיום לזני פימה חדשים ממשפחת "גוליית".הנסוי כלל 6 טפולי השקייה ונמדדו בו הפרמטרים המשמשים להכוונת ההשקייה : גובה, קצב צימוח ומתח מים בצמח. התוצאות מצביעות על כך שההמלצות הקיימות מתאימות ככל שמדובר בגובה הצמח הרצוי בשלב של 1 פרח למטר, ולקצב הצימוח הרצוי בתקופה הקריטית של כ 3 שבועות לאחר שלב זה. מאידך גיסא הנסוי מלמד שמתח המים המומלץ למחצית השניה של חודש יולי גבוה משמעותית בהשוואה למתח המים המיטבי שנמצא בנסוי, בערכים מוחלטים.
מטרות ניסוי השקיה זה, שנערך בקיבוץ מזרע היו מציאת זן של כותנת מכלוא בין מיני, בעל היבול והאיכות הטובים ביותר, המתאים לגידול באזור ומציאת משטר השקיה מיטבי בטפטוף לגידול כותנה זו והעלאת רווחיות הגידול ע"י חסכון בתשומות ועליה ביבול מבלי לפגוע באיכותו.
בניסוי שני גורמים: זן וטיפול השקיה. הזנים היו: 1432, 690, 701, 1639. כולם של חברת הזרע.
המטרה של הפרוייקט הינה להביא לעולם הכותנה מוצר חדשני, יחודי עם יתרונות בולטים לחקלאי. התפוקה של הפרוייקט הינה בעיקר זני מכלוא בין מיניים המיועדים לשווקים שונים בעולם וביניהם השוק הישראלי.
יחד עם זאת אופי העבודה בטיפוח מכלואים מאפשר להפיק מוצרים נוספים כגון מכלואים תוך מיניים הירסוטום או ברבדנס (שני הורה המכלוא שייכים לאותו המין) וגם זנים בעלי הפריה חופשית מטיפוס פימה או אקלה.
במסגרת עבודת הטיפוח נערכים כל שנה ניסיונות ותצפיות ע"מ לבחון את החומר הגנטי החדש.
הדווח הנוכחי בא כדי להציג את התוצאות של חלק מאותם ניסיונות שנערכו בארץ בעונת 2003.
גידול כותנה מהווה חלופה חשובה בסל גידולי השדה בארץ. יחס מחירים עולמי מכתיב כיום העדפה לגידול כותנת פימה על אקלה. עונת גידול ארוכה, הוצאות הדברה גבוהות וסיכון גבוה לפגיעה באיכות הסיב וכתוצאה מכך בתמורה למגדל הן הבעיות העיקריות של הפימה.
באזור המרכז, בו עיקר הגידול של זני פימה, מחריפות לעיתים הבעיות שהוזכרו לעיל.
בשנים 2-2001 נערכו מבחני זנים ב"חצרות" במתכונת דומה לנוכחי, בהם לא נראה יתרון לזנים שנבחנו על הזן המסחרי PF15 למעט הקו P008 שבלט בעיקר בשנת 2001 בדרגת הטיב, בחוזק ובעדינות הסיב.
בחינת זנים חדשים במנות מים שונות נבחן ע"י גורמים שונים באזורי הארץ סיכום העבודות מצביע על תפוקת יבול גבוהה ביחס למנת המים האופטימאלית. הפחתה במנת המים בשיעורים מדודים, מביאה לפחיתה ביבול הסיבים באחוזים בודדים.
המבחן כלל השנה את הזנים החדשים שנוספו לרשימת הזנים המאושרים לגידול . מטרת הבדיקה לבחון את דפוסי התנהגות הזנים ברמות מים שונות .
בסיכום זה נכלל שלוש שנות ניסויים .
מבחן הזנים הארצי הוא שלב מכריע בתהליך בחינת זנים חדשים לגידול בישראל.
השנה נבחנו מספר זנים חדשים הן באקלה והן בפימה.
המבחן שנערך בחלקות קטנות התבצע בשנת 2003 בשישה אתרים בארץ:
חוות גד"ש בגליל העליון,רגבה בגליל מערבי, רמת דוד בעמק יזרעאל, גד"ש חפר בעמק חפר, עין צורים בדרום ונחל עוז בנגב. בשישה אתרים התבצע מבחן של 10 זני פימה ובחמישה אתרים התבצע מבחן של 10 זני אקלה.
