מבחן הזנים הארצי הוא שלב מכריע בתהליך בחינת זנים חדשים לגידול בישראל. במהלך השנים נבחנים זנים חדשים כאשר סף הכניסה הוא שיפור בתכונות אגרונומיות, איכות וביבול הזנים לעומת זני הביקורת המסחריים, בפימה הזןPF-15 ובאקלה הזנים גדרה-236 וסיבאון.
השפעת משך החשיפה של כותנה בשדה לאוכלוסיית כ.ע.ט נבדקת זו השנה הרביעית (2000 – 2003) באזור הגליל מערבי. בשנתיים הראשונות נקטפה הכותנה בקטיף יד ולא התקבל הבדל מובהק בהדבקה בן הטיפולים השונים. יתר על כן בשנת 2001 ככל שהחשיפה הייתה ממושכת יותר התקבלה הדבקה נמוכה יותר (מספר נקודות הדבקה). בשנת 2002-3 נערך הניסוי לקטיף בקטפת מתוך הנחה שקטיף היד מעוות את התוצאות, כמו כן בניסוי השנה קוצר בצורה משמעותית משך הזמן בין הקטיף לניפוט
מכלול התנאים בשדה , בקטיף ובערימות הכותן עד הניפוט והשפעתם על איכות הסיבים הם נושא עבודה זו.
לא אחת מתלבטים המגדלים בשאלות הקשורות לסיום העונה כמו האם ובאילו תנאים יש צורך להזדקק לקטיף קבלני והאם כדאי להגיע לניפוט ישיר או לדחותו ובכמה כדי להפיק את המירב מערימות הכותנה .
בעבודה זו אספנו נתונים לגבי מועדי הקטיף ותנאי האקלים ששררו בשדות בשעת הקטיף וכן בחנו את השפעת משך הזמן שבין הקטיף לניפוט כאשר הכנסנו גם את גורם הזן לניתוח.
הנפים הם תסבוכות קטנות של סיבים, המורכבות בעיקר מסיבים לא בשלים או לפחות מגרעין של סיבים לא בשלים. נהוג להבחין בין שני סוגי נפים, ’tangled neps’- המכילים סיבים בלבד ו- ’seed coat neps’- המכילים שבר קליפת גרעין אליו מחוברים חלק מן הסיבים. נוכחות נפים בסיבי הכותנה פוגמת באחידות החוט. בנוסף, סיבים בלתי בשלים אינם קולטים די צבע ולכן יראו הנפים כנקודות בהירות בבד.
תנאי הגידול בסוף העונה אינם אופטימליים, דבר הפוגע בבשלות הסיבים ותורם ליצירת נפים. התפתחות הסיבים בסוף העונה מושפעת ממספר גורמי ממשק וגורמים פיסיולוגיים:
ידועים מספר גורמים העלולים להשפיע על טיב הכותנה, ביניהם ניתן לציין גשם ואו לחות יחסית גבוהה לפני קטיף; יחסי גומלין בין כנימות (בעיקר כע"ט) ופטריות; כמות המים הזמינים לצמח ומועד סיום ההשקיה; עיתוי השילוך; טיב השילוך; ימים בין השילוך לקטיף ועוד…
מטרת הניסוי: בחינת משטר השקיה מופחתת בפימה בהשוואה למשטר ההשקיה המשקי, על מנת לבחון השפעת הצמצום במים על פוטנציאל היבול ועל איכות הסיבים.
במחקר שבוצע בשנים קודמות נמצאו הנסיבות האקלימיות והוגדרו הפטריות המעורבות בתהליך הופעת הצבע האפור בכותנה. בין השאר נמצא קשר הדוק בין פגיעה בחוזק הסיבים לצבע האפור. בהמשך נבחנו חומרים שונים להדברת הפטריות וכן המועד והתנאים האופטימליים ליישומם.
(ראה דוחות מחקר משנים קודמות).
במסגרת הפעילות לבחינת אפשרות גידול מכלואי כותנה בינמיניים בארץ, הוחלט להרחיב את בחינת המכלוא "אקלפי" למספר אזורים ותנאי גידול נפוצים ע"מ:
לאמת את יתרונות המכלוא - שאובחנו בניסויים ותצפיות קודמות - בבכירות, חסכון במים ובריסוסים – תוך הנבת יבולים רצויים.
להפיק כמות סיבים משמעותית באיכות ובטיב רצויים המייצגים את הזן (לפני חתירה ליבול מרבי), שתאפשר מעקב אפקטיבי אחר השימוש בהם.
לבחון את התכנות השיווק של סיבי המכלוא עם איכותם המיוחדת (בין פימה לאקלה), תוך קביעת כושר הטוויה והמחיר האמיתי שלהם
בשנים 1997 עד 2000 חקרנו את תופעת הכותנה האפורה. הגדרנו את הגורמים הביולוגיים המעורבים, בחנו את השפעת תנאי הסביבה המשפיעים על התפרצותה וחומרתה, פיתחנו מודל קונספטואלי לחיזוי הפגיעה הצפוייה ובחנו בצורה ראשונית אמצעים למנוע את הנזק שהיא גורמת. התברר, ששני מינים של הפטרייה אספרגילוס, Aspergillus niger ו – A. fumigatus מאכלסים את הסיבים והם הגורם המרכזי לתופעה ושקיים קשר בין גודל אוכלוסייתם לגוון האפור של הסיבים. בידודים שבוצעו מסיבי כותן שנדגמו מחלקות שונות בכל רחבי הארץ העלו ששני מיני הפטרייה אכלסו את כולם, גם כשהכותן הוגדר ככותן לא פגוע (כותנה "בריאה").
המטרה של הפרוייקט הינה להביא לעולם הכותנה מוצר חדשני, יחודי עם יתרונות בולטים לחקלאי.
התפוקה של הפרוייקט הינה בעיקר זני מכלוא בין מיניים המיועדים לשווקים שונים בעולם וביניהם השוק הישראלי.
יחד עם זאת אופי העבודה בטיפוח מכלואים מאפשר להפיק מוצרים נוספים כגון מכלואים תוך מיניים הירסוטום או ברבדנס (שני הורה המכלוא שייכים לאותו המין) וגם זנים בעלי הפריה חופשית מטיפוס פימה או אקלה.
במחקר שבוצע בשנים קודמות נמצאו הנסיבות האקלימיות והוגדרו הפטריות המעורבות בתהליך הופעת הצבע האפור בכותנה. בין השאר נמצא קשר הדוק בין פגיעה בחוזק הסיבים לצבע האפור
