תופעת ההדבקה של סיבי הכותנה יוצרת בעיה קשה בשעת הטוויה עד למצב של פסילת הכותנה לטוויה ובמצבים קיצוניים פחות להורדה משמעותית במחיר הסיבים אותם מקבל המגדל. מקובל שעוצמת ההדבקה של סיבי הכותנה נמצאת ביחס ישר לעוצמת הנגיעות של השדה בכ.ע.ט. מכיוון שכ.ע.ט היא מזיק קשה \ יקר הדברה, בעל פוטנציאל רב לפיתוח עמידות לחומרי הדברה לכן יש חשיבות להתיחסות יעילה ככל האפשר למזיק זה
בנסוי זה בוצעה השוואה בין 3 זני מכלוא אקלה-פימה לזן אקלה במנת מים נמוכה בכ 35 אחוז מהמקובל בגידול מסחרי.
נמצא שמתח המים במכלואים גבוה משמעותית (בערכים מוחלטים) בהשוואה ל"סיב און".
המשקל הממוצע של כותן להלקט ב"סיב און" גבוה ב 25 אחוז בהשוואה לממוצע המכלואים.
במספר ההלקטים למ"ר יש למכלואים יתרון .
נראה שבמנת המים הנמוכה שניתנה בנסוי ניתן היה להקדים את שילוך וקטיף ה"סיב און" בהשוואה למכלואים.
אחוז הסיבים ב"סיב און" ו"אקלפי" עלה במובהק על שיעורו במכלואים האחרים.
לא נמצאו הבדלי יבול מובהקים במשקל הגולמי ובמשקל הסיבים בין הזנים שניבחנו.
בעונת 2004 נזרעו כ- 35000 דונם מהזן "גדרה 236" בכל אזורי הגידול בארץ, % 72 מהשטח הושקה בטפטוף (כולל 2300 אורגני) ושאר השטח בהמטרה או בקונועים.
כ-5500 דונם נזרעו כגידול שני בזריעות שנמשכו עד 3.05.04
קיבלנו נתוני ייבול ואיכות מ-26.000 דונם , כפי שהועברו אלינו ע"י המגדלים מכל אזורי הגידול בארץ.
מתוכם ריכזנו כ-20.000 דונם בכל שיטות הגידול (כולל אורגאני) ,על מנת שנוכל להתרשם כל אחד באזורו , מפוטנציאל איכות , ויבול הזן "גדרה 236" ,כולל הכנסה לדונם במחירי השנה
במסגרת עבודת הטיפוח ע"י המטפחים בשלושת חברות הזרעים והן במסגרת יבוא זנים מחו"ל עומדים לרשותנו זני פימה ואקלה זני כותנה חדשים . לאחר בחינה ראשונית והסינון של מבחני הזנים הארצי הזנים הנבחרים במסגרת המבחן האזורי הינם הזנים אשר הניבו תוצאות מבטיחות ברמת היבולים והן ברמת איכות הסיבים .
הקשר הקריטי שבין ניפוט לאיכות הסופית ולסך ההכנסה של המגדל אינו חדש. החידוש הינו ביכולת לקבל נתוני איכות בזמן תהליך הניפוט ולהגיב מהר ככל שניתן על מנת להשיא את התוצאה הכלכלית. החשיבות למחקר ברורה משום הערך הכלכלי הרב הטמון בדיוק גדול יותר של תהליך הניפוט במקביל לבקרת האיכות בכל הפרמטרים הרלוונטיים למסחר בכותנה. הדיווח אינו מושלם מאחר שאינו מכיל עדין את נתוני האיכות המלאים אלא רק את ערכי ה-HVI.
בשנים 2001 ו-2003 נערכו מבחני זנים במתכונת דומה לניסוי הנוכחי ב"חצרות" בשדות של שותפות גידולי שדה חפר. בניסויים אלה לא נראה יתרון לזנים החדשים שנבחנו על הזן המסחרי PF15, למעט הקו P008 שבלט בדרגת הטיב, בחוזק ובעדינות הסיב. השנה נבחנו 2 זנים בהשוואה לזן המסחרי PF15, הזן P008 שנה רביעית והזן P0011 שנה שניה.
בחינת האפשרות להשגת יתרונות אגרונומים ואיכותיים בקווי פימה מטיפוח מקומי ("זרעי ישראל"), בהשוואה לזן המסחרי PF-15, בתנאי אזור המרכז.
בקיץ 2004 נבחנו הזנים המסחריים של זרעי-ישראל לדורותיהם: זרעי מטפח, יסוד, רשומים ומאושרים. לא נמצאו הבדלים בין הדורות באיכות הסיבים, ביבול והרכבו ובצורת הגידול של הצמח. היבול הגולמי של שלושת הזנים היה שווה אך יבול הסיבים של הזן P00-8 היה גדול במידה מבהקת של 6% מיבול שני האחרים, בזכות אחוז סיבים גבוה יותר: 40% לעומת 38%. הבדלי החוזק בין הזנים היו מובהקים, הזן PF-15 היה החלש ביותר והזן P00-11 החזק ביותר. P00-8 ו- PF-15 ארוכים, אך P00-11 קצר מהם. הזן PF-15 עדין מהאחרים. הבכירות של הזנים החדשים לא התבלטה.
תכולת גבוהה של נפים (גבביות) הינה אחד הגורמים המשפיעים לרעה על כושר התחרות של הכותנה הישראלית בשווקי העולם ועל ערכה הכלכלי. הקושי בכימות התופעה, שנעשה בעבר על ידי יצירת קורית וספירה ויזואלית של הנפים, לא איפשר טיפול בבעיה זו. מכשיר ה- FCT שהוכנס לאחרונה לשימוש מאפשר מדידה מהירה של מספר הנפים בסיבים ופותח אפשרויות חדשות ללימוד מקור הבעיה ובחינת דרכים לצמצום היקפה
בשנים האחרונות הוכנסו למהדקי הכותנה בקרים המאפשרים הידוק אוטומטי, כמו כן הערמות מגיעות מהמשקים בהם קטפות דו טוריות בודדות בהידוק גבוה מאוד, הרצון לדחוס לערמה כמות גדולה של כותנה – יחדיו בעיה שנחשפנו אליה לאחרונה והיא יוצרת ספרה לחה בערמה, ריקבון מהיר יותר, פגיעה במרכיבי המיון.