בשנת 2017 עסק המחקר בשלושה עשבים רעים קשי הדברה:
1. תפוצה והדברה של דורת ארם צובא (דא"צ) – ניסוי שדה בכפר בלום, איסוף אוכלוסיות דא"צ ובחינת תגובתם לק"ע.
2. הדברת ירבוז פלמרי (י"פ) בכותנה - ניסוי שדה בנען.
3. תפוצה וניסויי הדברה של ירבוז הגדות (י"ג) כולל סקר ואיסוף אוכלוסיות מיני ירבוז בשדות השלחין ובחינה ראשונית של תגובתם לקוטלי עשבים (ק"ע) שונים.
כותנה מזני האקלפי המגודלת בארץ מיצרת סיבים בעלי חוזק נחות מאותם זנים כאשר הם מגודלים במקומות אחרים בעולם (ספרד, קליפורניה). כתוצאה מכך היא גם פודה מחירים נמוכים יותר בשוק הכותנה.
טיפולי השקיה שונים בכותנה בן מינית אקלפי 1432 שנבדלו ביניהם במועד תחילת ההשקיה, מרווחים בין ההשקיות ומנת המים הכוללת לא הניבו הבדלים בחוזק הסיבים ובשאר המדדים האחרים שנבדקו.
4 זני כותנה, שלושה זני פימה וזן אקלפי נזרעו בשני מרווחי שורות, מקובל – 96 ס"מ וצפוף- 76 סמ. ניתנה השקיה כמקובל באזור לכל זן. 325 מ"מ לפימה ו-260 מ"מ לאקלפי. כל מרווח הושקה בנפרד על מנת לאפשר מנת מים זהה בשני המרווחים. זריעה וקטיף ממוכנים כפי בדומה למה שמתבצע באופן מסחרי. בכל הזנים גובה הצמחים במרווח הצר היה גבוה במקצת מזה שבמרווח המקובל.
בכל הזנים היה היבול ליחידת שטח במרווח הצר רב יותר אך לא באופן מובהק מזה שבמרווח המקובל.
בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת. שינוי פרופיל הגשמים, עליה בשכיחות בצורות, כמו גם שינוי הטמפרטורה בעונות החורף והקיץ בישראל הם חלק מתהליכים כלל עולמיים. עליית הטמפרטורה העולמית עשויה להעלות את היבול באזורים קרים אך צפויה לגרום לפחיתת יבול באזורינו.
גידול הכותנה בישראל משתנה במשך השנים כתלות במצב המים הזמינים להשקיה, איכות הסיבים והמחירים אותם ניתן לקבל בשוק העולמי. בין השינויים הבולטים שקרו למשק הכותנה בישראל ניתן לראות את הירידה בשטחי הגידול של הטיפוס אקאלה לעומת עליה בגידולי זני הפימה. בשנת 2006 נכנס שחקן חדש בדמות מיכלוא בין-מיני האקאלפי. יחד עם העלייה בהיקפי
גידול זני הפימה עלתה גם שכיחות הנזקים הנגרמים מגורמי מחלות קרקע. משורשי צמחים נובלים וגם מצמחים בריאים מבודדות פטריות מסוגים שונים. הפטרייה הבולטת בתדירות הגילוי היא Macrophomina phaseolina המוכרת כגורמת לנבילה של צמחים ממשפחות בוטניות שונות כולל כותנה.
מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו זנים חדשים של כותנת פימה, וזני מכלוא בין-מיני.
במבחן זני הפימה השתתפו 9 קווים בנוסף ל- 3 זנים מסחריים גולית 6, גולית 5 וגולית 12, הראשון כזן ביקורת. כל זני וקווי הפימה טופחו בחב' זרעי ישראל. ממבחן זני הפימה שנערך אשתקד הוצאו 7 קווים. במבחן זני המכלוא (אקלפי) השתתפו 5 קווים/זנים, שניים: HA-4949 , HA-1076 שנה ראשונה, ובנוסף אליהם: YA-8749 , YA-1162 , וזן הביקורת YD-1432 .
כותנה היא גידול חד שנתי שנזרע באביב, פירותיו מבשילים בקיץ ונקטפים בסתיו. צמח הכותנה מתאים לגידול בכל הארץ והגידול נחשב משמעותי בגד"ש. הגידול ממושך יחסית, מאתגר מהבחינה המקצועית, עלותו גבוהה ורווחיותו נעה על גבול הכדאיות בעיקר בגלל כמות היבול ותנודות במחיר השוק אך גם בגלל מצוקת מים והתקפות מזיקים. משום כך מושקע בגידול מאמץ יוצא דופן בהשבחת זנים, הגנת הצומח, הקטנת תשומות ושיפור רווחיות על מנת לשמור על הגידול.
ממשק הדברת העשבים בכותנה שמרני למדי ומבוסס על טיפולי קדם זריעה וטיפולי אחר זריעה. מרבית החלקות הנזרעות בכותנה נשארות חשופות במהלך החורף (להבדיל מחלקות דו-גידול) ונשמרות נקיות מעשבים באמצעות קילטורים ו/או קוטלי עשבים. עד לאחרונה לא היתה התייחסות לממשק משמר קרקע ומים לפני ובזמן גידול כותנה.
בחוות הגד"ש לניסויי שדה שבגליל מערבי נבחנו בעונת 2016 מספר תכשירים לזירוז שלכת במינונים ושילובים שונים בהשוואה לביקורת ללא תוספת מזרז שילוך. הטיפולים ניתנו על שטח עם צימוח מרוסן ובתנאי אקלים מיטביים. בבוקרם של מועד היישום השני והקטיף נאספו מקטע נתון בכל חלקה כל העלים שנשרו. העלים יובשו בתנור ונשקלו. ונשקלו. השילוב של מזרז השלכת "טורבו" בישום הראשון וקוטל רחבי העלים "אור" בישום השני השיר את מספר העלים הרב ביותר, אך לא נבדל סטטיסטית מהטיפול המקובל של "דרופ אולטרה" 60 סמ"ק/ד' ביישום הראשון --30 סמ"ק/ד' ביישום השני. לא נמצא הבדל בין הטיפולים והביקורת בכמות שסברי העלים בסיבים שנופטו.
כותנה מכלוא בן-מיני ("אקלפי") מהזן 1432 נזרעה ב- 11/04 בחוות הגד"ש גליל מערבי. והנבטה ע"י גשם שירד לאחר ובסמוך לזריעה. 18 טיפולי השקיה מחולקים ל- 3 רמות מים (השקיה מלאה (כ- 160 מ"מ), השקית עזר (כ- 160 מ"מ) ובעל "מתוגבר" (כ-50 מ"מ) פוצלו ל-3 חלקות. חלקות קטנות 6 חזרות לכל טיפול שנקטפו ביד.
הטיפולים כללו תשעה זוגות של טיפולי השקיה, בכל זוג טיפולים היה ההבדל מועד תחילת ההשקיה: מוקדם ומאוחר. ב- 8 מתוך 9 זוגות הטיפולים היו הסיבים בטיפול המאוחר חזקים מאשר של בן זוגושתחילת ההשקיה שלו הייתה מוקדמת יותר.
