מחקר רב שנים בתחום הדברת העשבים בכותנה הוביל לפיתוח ממשק המציע למגדלים מערכת המלצות ופתרונות לבעיית העשבים בכותנה המתבססת על מספר קוטלי עשבים ושילובם. קיים חשש כי טיפולים חוזרים בתכשירים אלו יצרו בעיות עמידות וישחקו את יעילותו. קיים צורך בפיתוח אמצעי הדברה חדשים, לא כימיים, ושילובם לצורך שמירה על יעילותם של הממשקים הקיימים לאורך זמן. מקלטרת אצבע הינו אמצעי מכאני חדש להדברת עשבים על שורת הגידול שטרם נבחן בכותנה.
מקובל להניח, שככל שחומר ההדברה חודר טוב יותר אל תוך הקמה, ומצליח "לכסות" טוב יותר את אברי הצמח, ההדברה יעילה יותר. המטרה היתה לבחון את יעילות הריסוס באמצעים השונים. בכל הבדיקות נצפו מעט מאוד טיפות בחלק התחתון של העלים. עלייה בנפח התרסיס לדונם מגדילה את הכיסוי של התכשיר על גבי העלים. כשנוף הצמחים סגור פחות תכשיר חודר לעומק הקמה וכמעט ולא מגיע חומר לקומות התחתונות של הצמח. ריסוס קרקע עם מפוח ובלי מפוח נתנו תוצאה דומה וטובה יותר בכיסוי העלה בהשוואה לריסוס אוויר.
במסגרת המחקר פותח יישומון לאיסוף נתוני גובה מחקלאים ונבנה שרת בו נאגרו הנתונים. היישומון מופיע הן את העקום של מדידות בפועל של החקלאי והן את העקומים הרצויים לפי הזן שנבחר. באמצעות היישומון וקבצים משלימים מחקלאים נוספים הצלחנו לאסוף 578 נתוני גובה מעשרות חלקות ברחבי הארץ. נבנה מודל אמפירי המקשר בין נתוני הגובה שנאספו ובין מדד צימוח NDVI מדימותי לוויין Sentinel2 עם מתאם גבוה (r2=0.82) ושגיאת תקן של 11 ס"מ והנתונים המחושבים עוקבים בצורה טובה אחר הנתונים המדודים גם ברמה של חלקות בודדות ולא רק ברמת הממוצע.
השיבוש בעשבים רעים המשתייכים לסוג ירבוז הולך ועולה בשדות השלחין בארץ. בעבודתנו בשנת 2019 התרכזנו בלימוד דרכי ההדברה של ירבוז פלמרי שהתאזרח בארץ לפני שנים רבות וגורם נזק רב לכותנה וגידולים אחרים כמו חמניות, חימצה ואבטיח לגרעינים. בניסוי שדה שערכנו בחלקה הידועה כמשובשת בכבדות בירבוז פלמרי, בחנו את יעילותם של מספר שילובים שיושמו בריסוס והצנעה מיכנית בתיחוח. כן נבחן שילוב אחד במתן קדם הצצה. נמצא ששילובים עם פנדימתלין (סטומפ) עם מעכבי פוטוסינתיזה – דיורון ופלואומטורון (דיורקס וכותוגן, בהתאמה) יעילים מאד בהדברת הירבוז ויעילותם נמשכת וניכרת גם בהמשך גידול הכותנה.
בכותנה פימה מהזן 70 - V שנזרעה בחוות הגד"ש גליל מערבי נבדקו שני מרווחי זריעה: צר = 76 ס"מ ומקובל = 96 ס"מ. חלקה בשטח 20 דונם נזרעה לסירוגין, 16 שורות במרווח של 96.5 (רוחב 15.4 מטר) ו- 20 שורות במרווח של 76 ס"מ (15.2 מטר). כל קטע בשטח של כ- 2 דונם (5 קטעים לכל מרווח), השקיה ודישון זהים לשני המרווחים (כמות\דונם ומועדים), קטיף בקוטפת לשקים 9 שורות מכל קטע במרווח הצר ו- 7 שורות ברחב, סה"כ 45 ו- 36 שורות בהתאמה (כ- 4.3 דונם מכל מרווח). 677 ו- 632 ק"ג\דונם, תוספת יבול מובהקת ( p≤0.05) של 7.1%.
העבודה התמקדה בחקר יחסי הגומלין בין M. phaseoilina ו- M. maydis כגורמי מחלה בכותנה ובתירס, בניסוי עציצים בתנאי שדה, לאורך עונת גידול מלאה. התוצאות משתי השנים שבהם בוצע הניסוי, 2018-2019 , מוכיחות מעל כל צל של ספק את קיומם ההדדי של שני הפתוגנים בצמחי תירס וכותנה חולים. העבודה מציגה מידע שלם ועקבי לפיו קיימים יחסי אנטגוניסטיות )דיכוי הדדי( בין שני הפתוגנים בכותנה ובתירס הגורמים לירידה משמעותית של כל פתוגן בפונדקאי העיקרי שלו: של M. maydis בתירס ושל M. phaseolina בכותנה
מניעת עקה כלשהיא בשלבי הגידול הראשונים על ידי פתיחת מים מוקדמת ו/או שיפור זמינות המים לצמח עשויה להפחית נזקי מקרופומינה זילוף בפס הזריעה והגמעה יעילה של החומר עמיסטר עשויים להפחית את התבססות המחלה בשורשים ומכאן את פוטנציאל פגיעת המחלה בגידול.
מעבר למרווחי שורות צרות, 2 שורות במרווח סטנדרטי או מעבר ל- 30 אינץ עשוי לשפר את ההתמודדות עם המחלה בחלקות המושקות בטיפטוף.
טיפוח, ממשק גידול וטיפולים כימיים עשויים להקטין מאד את נזקי המחלה.
בעבודה זו שילבנו בממשק הגידול של הכותנה צנון כגידול כיסוי לפני זריעה. הגידול החורפי של הצנון לא פגע בהתפתחות הכותנה והיבול. בתצפית הקדמית בשנה קודמת הצנון הפחית את רמת הנגיעות במקרופומינה בכותנה. בעבודה זו רמת אכלוס הפטרייה בשורשי הכותנה הייתה נמוכה ללא הבדלים בין הטיפולים.
