מבחן הזנים הארצי, המתקיים מדי שנה, הינו שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו קווים חדשים של כותנת פימה לצד שני זנים מסחריים בשלושה אתרים. כמו כן, נבחנו קווי מכלוא בין מיניים (אקלפי) לצד הזן המסחרי כביקורת בשני אתרים.
בשנת המחקר השלישית עסק המחקר באימות העמידות באוכלוסיות עשבים רעים בבתי גידול שונים. ACCase נתברר הבסיס המולקולרי של האוכלוסיות העמידות של דורת ארם צובא (דא"צ) למעכבי נובעת ממוטציה ACCase ונבחנו ממשקי הדברה אלטרנטיביים. העמידות למעכבי ALS ומעכבי נבעה ממוטציה בעמדה 197 מפרולין לתריאונין. נמצא כי ALS בעמדה 2027 ואילו העמידות למעכבי על אף העמידות ניתן עדיין להתמודד עם העשב הרב שנתי דא"צ באמצעות קוטלי העשבים הקיימים, אך נדרשת זהירות משנה נפני העליה בתפוצת האוכלוסיות העמידות.
בכותנה פימה מהזן 70 - V שנזרעה בחוות הגד"ש גליל מערבי נבדקו שני מרווחי זריעה: צר = 76 ס"מ ומקובל = 96 ס"מ. שנזרעו ברביעיות לסירוגין על ערוגות ברוחב מקובל. השורות חולקו לקטעים באורך 10 מטר כ"א. שני המרווחים הושקו באותה מנת מים (מק \דונם) ונקטפו בקוטפת. לצורך חישוב היבול הובאו בחשבון שני קטעי השורות המרכזיות שבכל רבעיה (קטע = חלקה). לפני הפריחה נבחנו כל החלקות ואלו שנראו לא אחידות נפסלו. בבחינת היבול של החלקות התקנות הניב המרווח הצר יבול גבוה ב- 10.2% מהמרווח המקובל.
לאור הפגיעה האנושה של מחלת המקרופומינה בכותנה בעונת 2017 בארץ, באזור הדרום ובמשקים יבנה ובני דרום, בדקנו באוגוסט 2017 בקבוצת יבנה את ההשפעה של זילוף חומרים לפס הזריעהעל אוכלוסיית הפטריה בצמחי כותנה צעירים, עד גיל של מספר שבועות מהנביטה. בבדיקות שביצע ד"ר רוני כהן בשורשי הצמחים, נמצא שהטפול בסיגנום בזילוף לפס הזריעה, הקטין את האילוח בפטריה. תוצאות נוספות התקבלו בנסויים אחרים שבוצעו במקביל בארץ. לכן חזרנו בעונת 2018 לבדוק את הנושא כשהפעם אנו בוחנים 2 חומרים בשני מועדי יישום.
חומרים מונעי הצצה בכותנה מיושמים כ 3 חודשים לפני תחילת ההשקייה בטיפטוף, מה שמביא לירידה ביעילותם לאחר פתיחת המים. לכן נקבל, בדרך כלל, נביטת עשבים מרובה לאחר תחילת ההשקייה בעיקר על אזור שלוחת הטיפטוף.
בעבר היה יותר מקובל ליישם חומרי הדברת עשבים דרך מערכת הטיפטוף, בכימיגציה או כפי שנקראה אז הרביגציה.
יש צורך בבחינת השיטה מול סוגי עשבים שונים כדי שנוכל לייעל את ההדברה בסיטואציות שונות.
מחלות המועברות בקרקע עשויות להיגרם כתוצאה מכמה פתוגנים המשפעים זה על זה ועלהצמח. אכן, במקרים רבים מבודדים משורשי צמחים חולים ושאינם חולים מספר פטריות החשודות כגורמי מחלה. הפטרייה Harpophora maydis גורמת למחלת נבילה קשה בזני תירס רגישים ומאופיינת בהתייבשות הצמח הבוגר כתוצאה מחסימת רקמות ההובלה על ידי הפטרייה. בדומה לכך, פטריית הקרקע Macrophominaphaseolina מפתחת תפטיר וגופי ריבוי בצינורות ההובלה של מגוון פונדקאים, ואלו מביאים להתייבשות הצמח ונבילתו. צמחי כותנה מהזן פימה רגישים במיוחד למחלה זו.
בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת. שינוי פרופיל הגשמים, עליה בשכיחות בצורות, כמו גם עליית הטמפרטורה בעונות החורף והקיץ בישראל הם חלק מתהליכים כלל עולמיים. עליית הטמפרטורה העולמית עשויה לשפר את היבול באזורים קרים אך צפויה לגרום לפחיתת יבול באזורינו.
בקיץ 2017 הוצבו יותר מחמש-עשרה תצפיות וניסויים בעזרת מדריכים ואנשי חברות. הצלחת הניסויים תלויה במקרים רבים בהצלחה או אי-הצלחה בהדבקת צמחי הכותנה במקרופומינה.
להלן רשימה של הניסויים שנערכו:
הדבקה במקרטפומינה יחד עם חיפויי קרקע ביריעות פלסטיק
בשנים האחרונות חלה עלייה ברמת הנגיעות בהלקטית הורודה )זחל וורוד( בשדות הכותנה בארץ. זחלי המזיק חודרים לתוך הלקטי הכותנה הירוקים שמשמשים להם בית גידול. הזחלים חורפים בהלקטים אלו שנשארים בשדה ובתחילת האביב הבא מגיחים כבוגרים. פגיעה בהלקטים במהלך קיצוץ הצמחים עשויה להרוג את הזחלים, להאיץ את תהליך הריקבון של ההלקטים ולהפחית את סיכויי הזחלים לשרוד את החורף. על מנת לצמצם את מעבר המזיק מעונה אחת לשנייה נבדקה בשני שדות יעילותם של כלים שונים בקיצוץ ההלקטים הירוקים שנשארים על הצמחים אחרי הקטיף. הכלים שנבדקו היו עקרנים שונים (עקרן בן דור רגיל 4 סכינים, 8 סכינים ומשופר 20 סכינים), קומביין ירק ומכסחה.
גידול כותנה מהווה את אחד הענפים החשובים במחזור השלחין בחקלאות ישראל. הכותנה מהווה צרכן מי קולחין עיקרי במחזור גידולי השלחין, ולכן חשיבותה במחזור רבה.
עבודת רבת שנים בתחום הדברת עשבים בכותנה מציעה היום לחקלאים מערכת המלצות הכוללת פתרונות בכללן: א. הדברה כימית לכל שלב בגידול החל מהכנת השטחים (טיפולי מניעת הצצה) וכלה בריסוסים מכוונים הניתנים במהלך כל עונת הגידול; ב. הדברה מכאנית הכוללת קילטורים חוזרים; ג. הדברה משולבת הכוללת הדברה כימית והדברה מכאנית. מכלול טיפולים אלה נועד להבטיח את ניקיון השדה מעשבים בזמן הקטיף.
