חיפוש מחקר
מחלות מועברות בקרקע בכותנה - מחקר הקדמי- 2016
גידול הכותנה בישראל משתנה במשך השנים כתלות במצב המים הזמינים להשקיה, איכות הסיבים והמחירים אותם ניתן לקבל בשוק העולמי. בין השינויים הבולטים שקרו למשק הכותנה בישראל ניתן לראות את הירידה בשטחי הגידול של הטיפוס אקאלה לעומת עליה בגידולי זני הפימה. בשנת 2006 נכנס שחקן חדש בדמות מיכלוא בין-מיני האקאלפי. יחד עם העלייה בהיקפי
גידול זני הפימה עלתה גם שכיחות הנזקים הנגרמים מגורמי מחלות קרקע. משורשי צמחים נובלים וגם מצמחים בריאים מבודדות פטריות מסוגים שונים. הפטרייה הבולטת בתדירות הגילוי היא Macrophomina phaseolina המוכרת כגורמת לנבילה של צמחים ממשפחות בוטניות שונות כולל כותנה.
חשוב להזכיר שזני הפימה שגודלו בישראל היו רגישים למחלת פוזריום הנבילה של הכותנה
הנגרמת ע"י הפטריה Fusarium oxysporum f. sp. Vasinfectum , אך פעילות מחקרית בהובלתם של גד פישלר (פילו) ופרופ' יעקב קטן יצרה זני פימה עמידים.
העלייה בנזקים ממחלות מועברות בקרקע הובילה לפעילות מחקרית שמטרתה להכיר את הגורמים הביוטיים והא-ביוטיים הגורמים לעליה בתדירות ובחומרת המחלה. בגלל התדירות הגבוהה של בידודי M. phaseolina והמידע מהספרות בדבר היותה גורמת למחלה הוחלט בשלב זה להתרכז במחקר בפטרייה זו.
המטרות הספציפיות שהוצבו לעונת 2016 היו:
0. סקירת התפוצה של הפטרייה Macrophomina phaseolina בשדות הכותנה
6. שחזור המחלה (השלמת מבחן קוך) בתנאי שדה
3. בדיקת העברת המחלה בזרעים
4. מעקב אחר הופעת המחלה וחומרתה.
כהן- מחלות מועברות בקרקע 2016.pdf מימשק עמידות של מזיקי הכותנה העיקריים לתכשירי ההדברה - 2016
בשנים האחרונות מוגדר הזחל הורוד (או ההלקטית הורודה) כמזיק החמור ביותר של הכותנה בארץ. בעונות שעברו, נגרמו נזקים, לעיתים קשים, אפילו לאחר טיפולים רבים בפיריתרואידים (בעיקר בסיפרמטרינים). מטרת המעקב היא לבדוק האם חוסר היעילות בהדברת המזיק הוא כתוצאה של עמידות המזיק לתכשירים הייעודים סיפרמטרין (סימבוש או טיטאן), ביפנתרין (טלסטאר או אטלס), כלורפיריפוס (דורסן/דורסבן) ומתומיל (לאנט, מתומקס).
השפעת טמפרטורות גבוהות על יבול ואיכות כותנה
בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת. שינוי פרופיל הגשמים, עליה בשכיחות בצורות, כמו גם שינוי הטמפרטורה בעונות החורף והקיץ בישראל הם חלק מתהליכים כלל עולמיים. עליית הטמפרטורה העולמית עשויה להעלות את היבול באזורים קרים אך צפויה לגרום לפחיתת יבול באזורינו.
מטרתו הכללית של מחקר זה היא לשפר את הידע הקיים בנושא השפעת טמפרטורות גבוהות על התפתחות ויבול צמחי כותנה כבסיס להתמודדות עם התופעה. מטרותיו הפרטניות של המחקר הן:
1. לימוד השפעת טמפרטורות היום והלילה, ושילובים שונים ביניהן, על התפתחות ויבול צמחי כותנה.
2. ברור המנגנון הפיסיולוגי האחראי לנזקי עקת חום בכותנה.
3. בחינה ראשונית של דרכים להפחתת נזקי טמפרטורות גבוהות באמצעים אגרוטכניים ו/או אפיגנטיים.
הדברת עשבים בכותנה- ניסויי שדה 2015
נבחנה השפעת חומרים ביישום קדם הצצה על דו גידול המושקה בטפטוף בהשוואה לדו גידול המושקה בקו צועד, על השפעתם על התפתחות הכותנה בפרט והדברת העשבים בכלל.
הערכת יעילות השקיה באמצעות צילומים תרמיים ברמה חצי מסחרית
גידול כותנה דורש השקיה בכמות מים גדולה על מנת להשיג יבול גבוה. כיום, השיטה הטובה ביותר להכוונת השקיה במהלך שלב מילוי ההלקטים מבוססת על מדידות פוטנציאל מים בעלה (פמ"ע) של מספר צמחים בודדים בכל חלקה באמצעות תא לחץ. בשל המורכבות בביצוע מדידות אלו, חקלאים רבים נמנעים מהן וקובעים את כמויות ההשקיה בהתאם ללוחות ההשקיה והתנאים המטאורולוגיים בלבד. בשלבים הקודמים של המחקר בנושא של צילומים תרמיים להערכת מצב מים בכותנה, פותח מודל רגרסיה רב שנתי בין מדד - העקה התרמית (CWSI) לבין פוטנציאל המים בעלה (פמ"ע) לשלב מילוי ההלקטים בכותנה תוך שימוש בצילומים תרמיים והוכחה היכולת למפות פמ"ע ברמת השדה באמצעות צילומים אוויריים. בנוסף, הוכחה האפשרות להשקות באמצעות שיטה זו ברמה של חלקות ניסוי. בשנה זו המטרה היתה לבחון את היכולת להשקות שדות כותנה באמצעות מערכת חישה תרמית שהורכבה על גבי רכב. שיטות: בוצעו סריקות שבועיות בשני שדות כותנה בתקופת מילוי ההלקטים. לשם הערכת היכולת להשקות על פי פמ"ע מחושב מהצילומים - התרמיים שהופקו באמצעות המערכת הקרקעית חולקו שני השדות כך שטאקט השקיה אחד הושקה על פי - מדידות ישירות של פמ"ע והשני כל פי פמ"ע מחושב. בנוסף סריקות נעשו בשדות נוספים על מנת שניתן יהיה - לבחון את ההספק של המערכת ולהעריך את הכלכליות שלה. תוצאות: השוואה בין כמויות ההשקיה בין שני הטאקטים הצביעה על הבדלים מזעריים. תוצאה זו מצביעה על כך שצילומים תרמיים יכולים לסייע בניהול ההשקיה באופן הדומה למדידות ישירות של פמ"ע. לצילומים יצרון בכך שהם ממפים בצורה מסויימת גם את השונות הקיימת בשדה ובכך לייעל עוד יותר את קבלת ההחלטות. ההספקים של המערכת הינם בממוצע 900 דונם מה שמוביל לעלות של 5 ₪ לדונם ליום צילומים או 20-25 ₪ לעונה. זוהי עלות גבוהה מאוד ועל יש למצוא דרך להגדיל את ההספקים.