חיפוש מחקר
אקלום מיני צרעות טפיליות להדברה ביולוגית של הקמחית המנוקדת Phenacoccus solenopsis
הקמחית המנוקדת Phenacoccus solenopsis התגלתה לראשונה בישראל ב- 0212 והיא מצויה כיום במזרח הארץ, בין בקעת הירדן לאילת ובאזור המרכז. לקמחית מותאמת לטמפרטורות קיצוניות. היא רב פונדקאית ומופיעה בצפיפות רבה בארץ על מספר מינים של צמחי תרבות ועשבים. הכותנה היא אחד הגידולים הרגישים ביותר. הנזק הנגרם כולל זיהום הצמח הטל דבש ופייחת.
מימשק עמידות של מזיקי הכותנה העיקריים לתכשירי ההדברה
ממשק עמידות של זחל ורוד לתכשירי ההדברה הקיימים..
מיפוי תתי המינים של כנימת עש טבק.
השפעת תכשירים חדשים על זחלי הליותיס.
השפעת התכשיר דקוטאב על כנימת עש הטבק.
הורביץ- דוח ממשק עמידות - 2014.pdf הרחבת התשתית הגנטית לפתרון של צווארי בקבוק בטיפוח כותנת פימה בישראל
במהלך העשורים האחרונים עבר ענף הכותנה בישראל מהפכים רבים בהיקפים ובאופי הייצור. אחד השינויים הוא המעבר מגידול עיקרי של כותנת אקלה לגידול של כותנת פימה ארוכת הסיבים, המהווה כיום חלק נכבד משטחי גידול בישראל. בשאר חלקי העולם מהווה כותנת אקלה מעל ל- 90% מהיקפי הגידול, בעוד שהפימה מהווה רק כ- 3-4% לפיכך, המקורות לשונות הגנטית שעומדים לרשות המטפחים בכותנת הפימה הם פחות זמינים מאשר אלו שפותחו בעולם לאקלה (כגון מפות גנטיות, קווי אינטרוגרסיה, אוכלוסיות מוטנטים, וקווים טראנסגנים). מכיוון שעיקרון בסיסי בטיפוח הוא יצירת שונות מספקת כבסיס לברירה של תכונות, יש צורך להגדיל את המאגר הגנטי של כותנת הפימה בכדי למצוא פתרונות לטווח הרחוק של בעיות המהוות צוואר בקבוק בענף, בעיקר כנגד עקות ביוטיות ואביוטיות.
מטרת המחקר היא להקים תשתית של שונות גנטית חדשה של כותנת פימה שתעמוד ברשות המטפחים והחוקרים בישראל.
התאמת ממשק השקיית כותנה בעזרת תוכנת DIDAS - 2015
תכנון ההשקיה הינו כלי חשוב לשמירה על תנאי אספקת מים מיטביים. בשנים האחרונות עולה החשיבות לתכנון השקיה אופטימאלי. ככלל, השקיה בטפטוף מאפשרת שליטה באספקת כמויות המים הדרושות לנפח קרקע מצומצם וכך להקטין את איבודי המים הקשורים להתאדות ולחלחול לעומק. כדי להשקות בטפטוף בצורה מיטבית צריכים להתחשב בתכונות הולכת ותאחיזת המים של הקרקע. תכנון השקיה בטפטוף כולל את משתני מערכת ההשקיה: הצבת הטפטפות, ספיקת הטפטפות, כמות ההשקיה, תכיפות ההשקיה ומשך ההשקיה. פרמטרים נוספים שצריך להתחשב בהם כאשר מתכננים ממשק השקיה: הצבת הצמחים, דגם ההרטבה של המים בקרקע, הגיאומטריה של בית השורשים שקובעת את יעילות קליטת המים על ידי הצמח, ושיקולים נוספים הקשורים למליחות, הזנה ואוורור. מסיבה זו פותח על ידי דר' שמואל פרידמן מהמכון לקרקע ומים מנהל המחקר החקלאי מודל להשקית גידולים ולקביעת תפרוסת מערכת הטפטוף ע"פ תכונות הקרקע ונפח בית השורשים הפעיל של גידול מסוים. את המודל משרתת תוכנת DIDAS (Drip Irrigation Design and Scheduling). אחרי הרצת הנתונים המודל מספק את המרחק המתאים בין הטפטפות ובין שלוחות הטיפטוף. כ"כ התקבלות הנחיות השקיה -כמויות ומרווח מותאמים למצב הגידול ותנאי הסביבה.
2015 DIDAS עוז בן דוד- דוח מסכם.pdf סיכום ניסוי השפעת מועד השילוך בכותנת פימה על יבול ואיכות הכותן
מיצוב הכותנה הישראלית מזני הפימה בשוק העולמי דורש הקפדה גדולה על שמירת האיכות. דרגת האיכות כפי שנקבעת במיון הידני וב- HVI מתבססת על צבע הסיבים ומידת הלכלוך בהם. צבע הסיבים נקבע על פי תכונות הזן, אך לתנאי הסביבה השפעה גדולה עליו.
מטרת העבודה- לבחון את השפעת מועדי השילוך ומינון החומרים על היבול ואיכות הסיבים על פי הגישה שהוצעה בקליפורניה בהשוואה לגישה המקובלת בישראל.