מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו זנים חדשים של כותנת פימה, וזני מכלוא בין-מיני.
במבחן זני הפימה השתתפו 9 קווים בנוסף ל- 3 זנים מסחריים גולית 6, גולית 5 וגולית 12, הראשון כזן ביקורת. כל זני וקווי הפימה טופחו בחב' זרעי ישראל. ממבחן זני הפימה שנערך אשתקד הוצאו 7 קווים. במבחן זני המכלוא (אקלפי) השתתפו 5 קווים/זנים, שניים: HA-4949 , HA-1076 שנה ראשונה, ובנוסף אליהם: YA-8749 , YA-1162 , וזן הביקורת YD-1432 .
בנוסף למבחנים בחלקות הקטנות, נערכו מבחני זנים בחלקות גדולות, כשכל חלקה נקטפה בקטפת מסחרית לגלילית. תוצאות מבחני ה"גליליות" לא הובאו בסיכום זה כיוון שלא נערך להן ניתוח סטטיסטי, למעט ליבול הגולמי ביבנה, ומהימנות התוצאות שנויה במחלוקת עקב בעיות טכניות של הפרדת נתוני הכריכות לכל גלילית במנפטה. במבחן זני הפימה הצטיינו ביבול הגולמי קווי ה- v , כאשר זני הגולית לא נפלו מיבול קווי ה- v סטטיסטית. קווי ה- w הניבו יבול נחות, בעיקר בהשוואה לקו v-2 . עדינות סיב נמוכה יחסית קיבלו הקווים 40, 48, w-49 וגם הזנים המסחריים גולית 12 וזן הביקורת גולית 6. סיב חזק היה לקו V-31 זו שנה שניה, ובאורך הסיב הצטיין הקו V-70 זו שנה שניה, יחד עם הקו w-40 .

במבחן זני המכלוא הבין-מיני זן הביקורת 1432השיג, כרגיל, את היבול הגבוה, יחד עם הזנים 8749 ו 1162 הראו גם אורך סיב גבוה יחסית. בחוזק סיב הצטיין הקו 4949 שעלה על 35 גרם טכס.

גידול הכותנה בישראל משתנה במשך השנים כתלות במצב המים הזמינים להשקיה, איכות הסיבים והמחירים אותם ניתן לקבל בשוק העולמי. בין השינויים הבולטים שקרו למשק הכותנה בישראל ניתן לראות את הירידה בשטחי הגידול של הטיפוס אקאלה לעומת עליה בגידולי זני הפימה. בשנת 2006 נכנס שחקן חדש בדמות מיכלוא בין-מיני האקאלפי. יחד עם העלייה בהיקפי
גידול זני הפימה עלתה גם שכיחות הנזקים הנגרמים מגורמי מחלות קרקע. משורשי צמחים נובלים וגם מצמחים בריאים מבודדות פטריות מסוגים שונים. הפטרייה הבולטת בתדירות הגילוי היא Macrophomina phaseolina המוכרת כגורמת לנבילה של צמחים ממשפחות בוטניות שונות כולל כותנה.
חשוב להזכיר שזני הפימה שגודלו בישראל היו רגישים למחלת פוזריום הנבילה של הכותנה
הנגרמת ע"י הפטריה Fusarium oxysporum f. sp. Vasinfectum , אך פעילות מחקרית בהובלתם של גד פישלר (פילו) ופרופ' יעקב קטן יצרה זני פימה עמידים.

העלייה בנזקים ממחלות מועברות בקרקע הובילה לפעילות מחקרית שמטרתה להכיר את הגורמים הביוטיים והא-ביוטיים הגורמים לעליה בתדירות ובחומרת המחלה. בגלל התדירות הגבוהה של בידודי M. phaseolina והמידע מהספרות בדבר היותה גורמת למחלה הוחלט בשלב זה להתרכז במחקר בפטרייה זו.
המטרות הספציפיות שהוצבו לעונת 2016 היו:
0. סקירת התפוצה של הפטרייה Macrophomina phaseolina בשדות הכותנה
6. שחזור המחלה (השלמת מבחן קוך) בתנאי שדה
3. בדיקת העברת המחלה בזרעים
4. מעקב אחר הופעת המחלה וחומרתה.