חיפוש מחקר
התמודדות עם הכנימה הקמחית המנוקדת solenopsis Phenacoccus בשדות הכותנה ב-2014
psis Phenacoccus הוא מין חדש של כנימות קמחיות בישראל. בכותנה התגלתה הכנימה לראשונה בשנת 2012,בשדה אחד באזור קזזה ליד רבדים. ב-2013נמצאה הכנימה בחמישה שדות באותו אזור. ב-2014 היא כבר התפשטה באזור רבדים לשדות רבים וכן לשדות בודדים מקבוצת יבנה במערב עד לחולדה ולשעלבים במזרח.
ההופעה של הכנימה מתחילה במוקדים, והגילוי שלה בשדה הינו מקרי. ברוב השדות הנגועים שטחם של המוקדים לא גדל במהלך העונה, אלא נמצאו מוקדים נוספים. מקור האילוח הוא, בעיקר, על עשבים שנמצאים ליד הגידולים.
הקמחית המנוקדת ידועה כמזיק קשה הדברה, בעיקר בגלל מעטה השעווה שעל גופה ובגלל המיקום שלה על פני הצמח. ריסוסים מוקדמים בשדות הנגועים, הן מהאוויר והן מהקרקע פגעו מעט בדרגות הצעירות, אך לא התקבלה הדברה מלאה בשדה.
בחינת האפשרות להקטנת עלות דישון בכותנה על ידי שימוש בתוצרים של בוצת קולחין
במשך 3 עונות גידול נבחן השימוש בחומרים אורגניים שהם תוצרי טהור של בוצת קולחין כתחליף לדישון כימי, בגידול כותנה. כמו כן , ב 2 עונות, נבחנה השאלה האם החומרים האורגניים יתרמו להזנת חיטה שנזרעה לאחר הכותנה ללא תוספת של דישון כלשהוא.
ניתן לומר ששימוש בחומרים אורגניים שיושמו לפני זריעת הכותנה במינון של 5 מ"ק\ד' החליפו באופן מלא דישון כימי שיושם דרך מערכת הטיפטוף כמקובל בגידול כותנה, והמשיכו לתרום ליבול חומר יבש של חיטה שנזרעה לאחר הכותנה.
בחינת משטרי השקייה בכותנת פימה "גוליית 4" עונת 2014
ניסוי ההשקייה של כותנת פימה, זן גוליית 4, נועד לבחון את ההתאמה של ההמלצות לגידול כותנה המקובלות כיום לזני פימה חדשים ממשפחת "גוליית".הנסוי כלל 6 טפולי השקייה ונמדדו בו הפרמטרים המשמשים להכוונת ההשקייה : גובה, קצב צימוח ומתח מים בצמח. התוצאות מצביעות על כך שההמלצות הקיימות מתאימות ככל שמדובר בגובה הצמח הרצוי בשלב של 1 פרח למטר, ולקצב הצימוח הרצוי בתקופה הקריטית של כ 3 שבועות לאחר שלב זה. מאידך גיסא הנסוי מלמד שמתח המים המומלץ למחצית השניה של חודש יולי גבוה משמעותית בהשוואה למתח המים המיטבי שנמצא בנסוי, בערכים מוחלטים. תופעה דומה אך מתונה בהרבה נמצאה לגבי מדידות מתח המים בצמח במהלך אוגוסט.
בוסק - השקיית גוליית 4 - צבר קמה 2014.pdf מיפוי עשבים בשדה כותנה 2014
לעבודה מספר מטרות , הראשונה היתה למפות את העשבים בקטעי שדה, תוך אבחנה בין העשבים שבין שורות הכותנה לאלה המופיעים על שורות הכותנה.
מטרה נוספת היתה לבחון , באופן ראשוני, עד כמה הפעילויות שבוצעו כנגד העשבייה הצליחו להקטין את כמות העשבים שנותרו בשדה ערב הקטיף.
בשני קטעי השדה שבחנו, תוך סומנו העשבים ב 10-11 סגמנטים שאורך כל אחד מהם 5 מטר. בשדה נמצאו 2 סוגי עשבים בלבד: דטורה וחלבלוב. כמות החלבלוב היתה גבוהה פי כמה בהשוואה לדטורה וגם מרחבית החלבלוב היה פרוש על פני כמעט כל הקטעים שסומנו, בעוד שהדטורה הופיעה רק בכרבע מהקטעים שסומנו.
בסוף העונה לקראת הקטיף לא נמצאו כלל עשבים בקטעים שסומנו.
בוסק- סיכום מיפוי עשבים בכותנה 2014.pdf שיפור ממשק הגידול של כותנה בעזרת ניתוח נתוני חלקות – סיכום 2014
הגדלת היבולים, טיב הסיבים ובעיקר רווחיות החקלאי הינם המטרה של ההדרכה והמחקר בכל ענף חקלאי וכמובן גם בכותנה.
ההתקדמות מושגת בשתי דרכים. האחת היא שימוש בטכנולוגיות כגון זנים משופרים, חומרי הדברה, דישון ומיכון התורמים לכל הפרמטרים שפורטו, אך על פיתוחם אין לחקלאי השפעה. הדרך השנייה כוללת את דרך היישום של גורמים אלו בשטח (סוג גידול, הכרב, סוג העיבוד, מועד הזריעה, העיתוי והמינון של יישום חומרי הדברה, דישון והשקיה) פעולות הנכנסות תחת הכותרת "מימשק הגידול".
מימשק זה הינו תולדה של נסויי שדה וניסיון שנצבר אצל חוקרים, מדריכים, אנשי חברות מסחריות ואצל החקלאים, שלהם תרומה גדולה מאוד. השימוש בידע ובניסיון שנצברים אצל החקלאים מבוסס על העברת הידע מפה לאוזן, באופן אינטואיטיבי כאשר הקשר בין פעילויות לתוצאות נמצא במקרים רבים לא מדוייק או מוטה.
מאידך גיסא במרבית המשקים, מושקע מאמץ גדול ברישום מידע על כלל הפעילויות שבוצעו בחלקות הגידול וכמובן שנרשמות גם התוצאות. חומר זה, מוצג בדרך כלל כממוצעים בסכום המקצועי של הענף. אולם באמצעות ניתוח הממוצעים בלבד, עם כל חשיבותו , לא ניתן להפיק את מלוא הידע והמסקנות האצורים בנתונים הללו.
זהוי גורמים משפיעים על תוצאות הגידול הינו אבן דרך בדרך לשיפור המימשק בשדה ורווחיות החקלאי. זהוי זה הוא בבחינת "מערכת אזעקה" הממקדת את החיפוש אחר גורמים "אמיתיים" המשפיעים על רווחיות הגידול ובכך מייעלת ומשפרת את התהליך של שיפור ממישק הגידול ורווחיות החקלאי.