חיפוש מחקר
בחינת הממשק המיטבי להשקיית זני מיכלוא כותנה חדשים בקרקע כבדה בעמק החולה
בחינת ממשק ההשקיה בטיפטוף המתאים למכלואים בינמיניים חדשים של כותנה בעמק החולה בקרקע מינרלית כבדה.
1.pdf בדיקת תכשירים להדברת הליותיס בכותנה – יבנה 2013
מטרת הניסוי: בדיקת תכשירים להדברת הליותיס בכותנה.
11.pdf בחינת ממשק השקיה לזני כותנת מכלוא בין-מיני
בשדה כותנה מסחרי של שותפות גד"ש חפר הוצב ניסוי לבחינת ממשקי השקיה וגידול זני כותנת מכלוא בין-מיני חדשים. בניסוי נבחנה השפעת שני טיפולי השקיה, מלאה כ-430 קוב/ד' (100%) ומופחתת כ-395 קוב/ד' (91%), ושלושה זני מכלוא בין-מיני של חברת הזרע ג'נטיקס. שילוב משטרי ההשקיה בזני המכלוא בניסוי הוצבו ב-4 בלוקים באקראי, כאשר כל בלוק מכיל את ששת השילובים בין משטר השקיה לזן. תקופת הפחתת ההשקיה בניסוי החלה כשבועיים לאחר פרח ראשון.
מתוצאות הניסוי ב-2013, לא נמצא הבדל מובהק בין ממשקי ההשקיה ביבול וגם לא באיכות הכותנה לטובת ההשקיה המלאה. תוצאות אלו מאששות תוצאות ניסוי במתכונת דומה שנערך אשתקד באותו האזור בזן מסוג פימה. השוני בין הניסויים הוא בזן הכותנה שנבחנה. לעומת המסקנה אשתקד, שאין להפחית מים בזני הפימה עד תחילת צבירת הלקטים גדולים, מניסוי השנה ניתן לראות כי למשטרי ההשקיה ועיתויים אין השפעה על יבול הסיבים ואיכותם.
f5_לוא, קובני מעברות 2013.pdf גידול כותנת מכלוא מהזן 690 במשטרי השקיה שונים בהשקיה בטפטוף, יפעת 2013.
מטרות ניסוי השקיה זה, שנערך בקיבוץ יפעת היו מציאת משטר השקיה מיטבי בטפטוף לגידול כותנה מכלוא בין מיני בדו גידול והעלאת רווחיות הגידול ע"י חסכון בתשומות ועליה ביבול מבלי לפגוע באיכותו.
בניסוי שני טיפולים:
1. ביקורת (מלא): משטר ההשקיה משקי המקובל באזור (ע"פ לוח מים של מקדמים להתאדות בשיטת פנמן מונטית'), במשולב עם מדדי צימוח.
2. הפחתת מים של 20.5% ביחס לביקורת למשך שלושה שבועות , עם הופעת הלקטים גדולים ועד לשיא הפריחה.
במשך הניסוי בוצע מעקב אחר מדדים צמחיים מקובלים בכותנה. הפחתת המים גרמה להבדלים במדדי הצמחיים. היבול נקטף בקטפת אורזת, נשקל ונבדקה איכותו.
f5_שקיה בטפטוף, יפעת 2013.pdf מיגור ההלקטית הורודה, עונת 2013 – בחינת יישום כפול של פרומונים על הנגיעות בהלקטית ורודה
בתצפית נבדקה ההשפעה שיש למינון כפול של אמצעי "בלבול" על הנגיעות בהלקטית ורודה. 100 ו-50+50 יחידות יושמו בשדות של צב"ר קמ"ה, צרעה ונחשון באזור קזזה, בהשוואה למינון המקובל שהוא 50 יחידות לדונם.
משך ה"בלבול" באקלפי היה ארוך או שווה לזה של הפימה, אך מספר הריסוסים היה נמוך יותר, וזאת, בעיקר, בגלל העונה הקצרה יותר באקלפי.
מינון כפול בפימה הפחית את מספר הריסוסים לעומת המינון המקובל.
יישום 50 יחידות במאי ו-50 יחידות נוספות בתחילת יוני היה טוב יותר מאשר יישום של כל המנה הכפולה בתחילת מאי, הן מבחינת משך ה"בלבול" והן מבחינת מספר הריסוסים.
השוואה של משך ה"בלבול" ב-2012 לעומת 2013 מראה שהוא היה ארוך יותר ב-2013 בשני הזנים. כך גם לגבי מספר הריסוסים.
f5_™׳’׳•׳¨ ׳”׳-׳§׳˜׳™׳× ׳•׳¨׳•׳“׳” 3013.pdf