חיפוש מחקר
מימשק עמידות של מזיקי הכותנה העיקריים לתכשירי ההדברה
כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו כותנה, ירקות ופרחים. כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק(Bemisia tabaci) כמין שיש לו טיפוסים ביולוגים (biotypes) או תת מינים שאין הבדלים מורפולוגיים ביניהם (דעה אחרת מקובלת מציעה להגדיר כל תת מין כמין שונה). תת המין B הוא הנפוץ בעולם והוא בר תחרות לכל תת מין אחר. בשנת 1999 התגלה בישראל תת-מין נוסף – Q שיש לו מחיצה רבייתית ברורה לתת-מין B. תת המין Q נמצא שונה בתכונותיו מהאחרון ובייחוד בזה שהוא פחות רגיש לתכשירי הדברה מקבוצת הניקוטינים החדשים (כמו קונפידור ומוספילן) וגם לטייגר.
בעונות הכותנה האחרונות (מ- 2009) נראית מגמה של השתלטות תת המין B בשדות תוך פחיתה רבה בנוכחות ה- Q שנמצא באחוזים מעטים (5 – 10% בעיקר באזור שעלבים- עמק איילון). בעונות האחרונות, כתוצאה מהעלייה בתת המין B שרגיש לטייגר והיעלמותו של תת המין Q העמיד, הומלץ לטפל בתכשיר זה לאחר הגדרת תת המין באזור היעד.
באופן כללי, אוכלוסיית כע"ט בשדות הכותנה בעונת 2013 הופיעו מוקדם מהרגיל אבל לאחר מכן האוכלוסייה לא הייתה גבוהה וההדברה הייתה יעילה.
f5_- דוח ממשק עמידות- 2013.pdf מבחן זנים ארצי בכותנה - 2013
מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל.
השנה נבחנו זנים חדשים של כותנת פימה. זני מכלוא בין-מיני חדשים נזרעו בחלקות חצי מסחריות ובניסויי ממשק בחצרות ולכן תוצאותיהם לא הובאו במסגרת מבחן הזנים הארצי. בחוות הניסיונות בעכו נערך השנה מבחן זני אקלה.
במבחן זני הפימה השתתפו 10 קווים, 4 קווים שנה ראשונה, ו-6 קווים שנה שניה והזן המסחרי גולית 4 (GL-4) כזן ביקורת. כל זני וקווי הפימה של חב' זרעי ישראל. במבחן זני האקלה השתתפו 2 קווים של חב' הזרע 1409, 1280, הזן המסחרי רב און של 'הזרע' כזן ביקורת, והזן אקטיב של 'זרעי ישראל'. ממבחן זני הפימה יצאו השנה 3 קווים: 2 מסדרת UPL ואחד מסדרת UPP, ונוספו 4 קווים של הסדרה UPP- 05, 44, 47, 56.
בזני הפימה הצטיינו ביבול קווי הגולית החדשים 5, 9, 11, 8 מהם הצטיין במובהק מעל זן הביקורת הזן גולית 5. הזן השני שנכנס במזרעים חצי מסחריים השנה גולית 6 היה נחות ביבולו במבחן. זני הגולית עדין מגלים עדינות עם רמת מיקרונר גבוהה, אם כי השנה פחות וגבוה בעיקר פחות באיזור הגידול הדרומי של הארץ. קווים שהציגו מיקרונר גבוה במבחן הם גולית 11, 5, 10 והזן המסחרי 4.
במבחן האקלה שנערך בעכו נבחנו 4 זני אקלה. הזן אקטיב גילה נחיתות ביבול הסיבים למרות יתרון לא מובהק באחוז הסיבים. הזן גילה עדינות, חוזק ואורך הקרובים יותר לזני האקלה ULTIMA בקליפורניה.
f5_''ח מבחן זנים ארצי 2013.pdf בחינת ממשק השקיה לזני כותנת מכלוא בין-מיני
בשדה כותנה מסחרי של שותפות גד"ש חפר הוצב ניסוי לבחינת ממשקי השקיה וגידול זני כותנת מכלוא בין-מיני חדשים. בניסוי נבחנה השפעת שני טיפולי השקיה, מלאה כ-430 קוב/ד' (100%) ומופחתת כ-395 קוב/ד' (91%), ושלושה זני מכלוא בין-מיני של חברת הזרע ג'נטיקס. שילוב משטרי ההשקיה בזני המכלוא בניסוי הוצבו ב-4 בלוקים באקראי, כאשר כל בלוק מכיל את ששת השילובים בין משטר השקיה לזן. תקופת הפחתת ההשקיה בניסוי החלה כשבועיים לאחר פרח ראשון.
מתוצאות הניסוי ב-2013, לא נמצא הבדל מובהק בין ממשקי ההשקיה ביבול וגם לא באיכות הכותנה לטובת ההשקיה המלאה. תוצאות אלו מאששות תוצאות ניסוי במתכונת דומה שנערך אשתקד באותו האזור בזן מסוג פימה. השוני בין הניסויים הוא בזן הכותנה שנבחנה. לעומת המסקנה אשתקד, שאין להפחית מים בזני הפימה עד תחילת צבירת הלקטים גדולים, מניסוי השנה ניתן לראות כי למשטרי ההשקיה ועיתויים אין השפעה על יבול הסיבים ואיכותם.
f5_לוא, קובני מעברות 2013.pdf גידול כותנת מכלוא מהזן 690 במשטרי השקיה שונים בהשקיה בטפטוף, יפעת 2013.
מטרות ניסוי השקיה זה, שנערך בקיבוץ יפעת היו מציאת משטר השקיה מיטבי בטפטוף לגידול כותנה מכלוא בין מיני בדו גידול והעלאת רווחיות הגידול ע"י חסכון בתשומות ועליה ביבול מבלי לפגוע באיכותו.
בניסוי שני טיפולים:
1. ביקורת (מלא): משטר ההשקיה משקי המקובל באזור (ע"פ לוח מים של מקדמים להתאדות בשיטת פנמן מונטית'), במשולב עם מדדי צימוח.
2. הפחתת מים של 20.5% ביחס לביקורת למשך שלושה שבועות , עם הופעת הלקטים גדולים ועד לשיא הפריחה.
במשך הניסוי בוצע מעקב אחר מדדים צמחיים מקובלים בכותנה. הפחתת המים גרמה להבדלים במדדי הצמחיים. היבול נקטף בקטפת אורזת, נשקל ונבדקה איכותו.
f5_שקיה בטפטוף, יפעת 2013.pdf מיגור ההלקטית הורודה, עונת 2013 – בחינת יישום כפול של פרומונים על הנגיעות בהלקטית ורודה
בתצפית נבדקה ההשפעה שיש למינון כפול של אמצעי "בלבול" על הנגיעות בהלקטית ורודה. 100 ו-50+50 יחידות יושמו בשדות של צב"ר קמ"ה, צרעה ונחשון באזור קזזה, בהשוואה למינון המקובל שהוא 50 יחידות לדונם.
משך ה"בלבול" באקלפי היה ארוך או שווה לזה של הפימה, אך מספר הריסוסים היה נמוך יותר, וזאת, בעיקר, בגלל העונה הקצרה יותר באקלפי.
מינון כפול בפימה הפחית את מספר הריסוסים לעומת המינון המקובל.
יישום 50 יחידות במאי ו-50 יחידות נוספות בתחילת יוני היה טוב יותר מאשר יישום של כל המנה הכפולה בתחילת מאי, הן מבחינת משך ה"בלבול" והן מבחינת מספר הריסוסים.
השוואה של משך ה"בלבול" ב-2012 לעומת 2013 מראה שהוא היה ארוך יותר ב-2013 בשני הזנים. כך גם לגבי מספר הריסוסים.
f5_™׳’׳•׳¨ ׳”׳-׳§׳˜׳™׳× ׳•׳¨׳•׳“׳” 3013.pdf