חיפוש מחקר
בדיקת התנאים המעודדים התפתחות של עמידות לשיטת בלבול הזכרים בהלקטית הוורודה בכותנה-2019
ההלקטית הוורודה )הזחל הוורוד( הינה מזיק מפתח בשדות הכותנה בארץ. מזה שנים רבות כל חלקות הכותנה בארץ מטפלות במזיק בשיטת "בלבול הזכרים", שיטת הדברה ידידותית לסביבה שהובילה לירידה משמעותית בשימוש בחומרי הדברה כנגד המזיק. עם זאת, בשנים האחרונות חלה עלייה בגודל האוכלוסייה של המזיק והנזק שנגרם להלקטים ונמצא שיחס המרכיבים של הפרומון בשדה שונה מזה של יחס המרכיבים באוכלוסיית מעבדה שלא נחשפה לפרומון.
לא נמצא הבדל מובהק ביחס שבין מרכיבי הפרומון של נקבות שנאספו מחלקת כותנה בנען בה הוצבו הנדיפיות באיחור ובמינון של 50 חוטים לדונם בלבד ובחלקת הכותנה ברבדים שבה הוצבו 100 חוטים לדונם )פרומון מופחת בסוף העונה, לאחר הקטיף( לבין היחס שבין מרכיבי הפרומון בביקורת או זה של נקבות שנאספו בחלקות שטופלו ב- 100 חוטים לדונם בשנים שעברו. ניתן להסיק, באופן ראשוני, שלא נמצאה "עמידות" לפרומון כאשר ניתנה למזיק אפשרות להזדווג בתוך החלקה ללא השפעת הפרומון לבלבול.
הערכת יעילות ובטיחות של אמצעים לא כימיים חדשים להדברת עשבים בכותנה
מחקר רב שנים בתחום הדברת העשבים בכותנה הוביל לפיתוח ממשק המציע למגדלים מערכת המלצות ופתרונות לבעיית העשבים בכותנה המתבססת על מספר קוטלי עשבים ושילובם. קיים חשש כי טיפולים חוזרים בתכשירים אלו יצרו בעיות עמידות וישחקו את יעילותו. קיים צורך בפיתוח אמצעי הדברה חדשים, לא כימיים, ושילובם לצורך שמירה על יעילותם של הממשקים הקיימים לאורך זמן. מקלטרת אצבע הינו אמצעי מכאני חדש להדברת עשבים על שורת הגידול שטרם נבחן בכותנה.
השפעת המרווחים בין שורות הכותנה על היבול 2019
בכותנה פימה מהזן 70 - V שנזרעה בחוות הגד"ש גליל מערבי נבדקו שני מרווחי זריעה: צר = 76 ס"מ ומקובל = 96 ס"מ. חלקה בשטח 20 דונם נזרעה לסירוגין, 16 שורות במרווח של 96.5 (רוחב 15.4 מטר) ו- 20 שורות במרווח של 76 ס"מ (15.2 מטר). כל קטע בשטח של כ- 2 דונם (5 קטעים לכל מרווח), השקיה ודישון זהים לשני המרווחים (כמות\דונם ומועדים), קטיף בקוטפת לשקים 9 שורות מכל קטע במרווח הצר ו- 7 שורות ברחב, סה"כ 45 ו- 36 שורות בהתאמה (כ- 4.3 דונם מכל מרווח). 677 ו- 632 ק"ג\דונם, תוספת יבול מובהקת ( p≤0.05) של 7.1%.
התמודדות עם עשבים קשי הדברה בכותנה- סיכום עונת 2019
השיבוש בעשבים רעים המשתייכים לסוג ירבוז הולך ועולה בשדות השלחין בארץ. בעבודתנו בשנת 2019 התרכזנו בלימוד דרכי ההדברה של ירבוז פלמרי שהתאזרח בארץ לפני שנים רבות וגורם נזק רב לכותנה וגידולים אחרים כמו חמניות, חימצה ואבטיח לגרעינים. בניסוי שדה שערכנו בחלקה הידועה כמשובשת בכבדות בירבוז פלמרי, בחנו את יעילותם של מספר שילובים שיושמו בריסוס והצנעה מיכנית בתיחוח. כן נבחן שילוב אחד במתן קדם הצצה. נמצא ששילובים עם פנדימתלין (סטומפ) עם מעכבי פוטוסינתיזה – דיורון ופלואומטורון (דיורקס וכותוגן, בהתאמה) יעילים מאד בהדברת הירבוז ויעילותם נמשכת וניכרת גם בהמשך גידול הכותנה. הוכחנו שוב שמטולאכלור (דואל-גולד) המשולב עם סטומפ הניתנים בהצנעה יעיל מאד גם כן עם פגיעה זניחה בכותנה, בעוד ששילובו עם רייסר אינו יעיל מספיק בהדברת העשבים. מציעים להמשיך ולבחון בעזרת מערכת ההדרכה את היקף הבעיה באזורי הארץ השונים, לברר את הגורמים להתפשטותם בשדות הכותנה, למנוע המשך ההפצה ולבחון דרכים חלופיות להדברתם. בשנה הקרובה יאספו אוכלוסיות נוספות וייבחנו בניסוי שדה ומעבדה. אנו בוחנים תכשירים חליפיים ועוקבים אחר תגובת הגידול והעשבים. אנו מאמינים שתוצאות המחקר יובילו לצמצום תפוצת העשבים בשדות הכותנה ולפיתוח דרכי התמודדות אלטרנטיביים. כן המשכנו לחקור את הביולוגיה ודרכי ההדברה של ירבוז הגדות, עשב פולש שככל הנראה הגיע לארץ לפני כ - 20 שנה וכיום הוא נפוץ בצפון הארץ ובשפלה. בבדיקה התגלו חלק מהאוכלוסיות כעמידות לא רק למעכבי ALS , אלא גם לגלייפוסט. לראשונה בארץ מצאנו אוכלוסיות של ירבוז הגדות העמידות למעכבי PPO . לצערנו, מגיעים דיווחים על התפשטות העשב החדש הזה גם למשקים חדשים. המחקר יימשך גם בשנה הבאה לאישוש התוצאות שקיבלנו ב – 2019 הן בשדה והן במעבדה.
פיתוח מתודולוגיה למיפוי גובה הצמח וקצב צימוח בשדות כותנה בקנה מידה אזורי/ארצי תוך שימוש בטכנולוגיות מידע וחישה מרחוק
במסגרת המחקר פותח יישומון לאיסוף נתוני גובה מחקלאים ונבנה שרת בו נאגרו הנתונים. היישומון מופיע הן את העקום של מדידות בפועל של החקלאי והן את העקומים הרצויים לפי הזן שנבחר. באמצעות היישומון וקבצים משלימים מחקלאים נוספים הצלחנו לאסוף 578 נתוני גובה מעשרות חלקות ברחבי הארץ. נבנה מודל אמפירי המקשר בין נתוני הגובה שנאספו ובין מדד צימוח NDVI מדימותי לוויין Sentinel2 עם מתאם גבוה (r2=0.82) ושגיאת תקן של 11 ס"מ והנתונים המחושבים עוקבים בצורה טובה אחר הנתונים המדודים גם ברמה של חלקות בודדות ולא רק ברמת הממוצע. עם זאת המודל סובל מרוויה אך הרוויה היא בטווח גבהים שקצה מועד המעקב אחר גובה כך שהחיסרון הזה לעניות דעתנו הוא זניח.
למודל שני יתרונות משמעותיים: תדירות גבוהה יותר בזמן ושונות מרחבית. כלומר, מצד אחד הוא מספק נתונים בתדירות של חמישה ימים ונמצא כי יחסית למדידות הידניות הוא בתדירות גבוהה יותר ומן העבר השני הוא מספק שונות של הגבהים בכל השדה בהשוואה למדידת צמחים בודדים בנקודה אחת בשדה שהיא בד"כ קרוב לשוליים. בגלל שגיאת התקן ובגלל שהדימותים סובלים מעננות ורעש, לא ניתן במצב הנוכחי לספק בצורה אמינה קצב צימוח.