חיפוש מחקר
הדברה כימית של מקרופומינה בכותנה - 2017
בקיץ 2017 הוצבו יותר מחמש-עשרה תצפיות וניסויים בעזרת מדריכים ואנשי חברות. הצלחת הניסויים תלויה במקרים רבים בהצלחה או אי-הצלחה בהדבקת צמחי הכותנה במקרופומינה.
להלן רשימה של הניסויים שנערכו:
- הדבקה במקרטפומינה יחד עם חיפויי קרקע ביריעות פלסטיק
- ניסויי הדברה
- ניסויי השקייה
- ריבוי חומר גנטי
התמודדות עם עשבים קשיי הדברה בשדות כותנה 2017
בשנת 2017 עסק המחקר בשלושה עשבים רעים קשי הדברה:
1. תפוצה והדברה של דורת ארם צובא (דא"צ) – ניסוי שדה בכפר בלום, איסוף אוכלוסיות דא"צ ובחינת תגובתם לק"ע.
2. הדברת ירבוז פלמרי (י"פ) בכותנה - ניסוי שדה בנען.
3. תפוצה וניסויי הדברה של ירבוז הגדות (י"ג) כולל סקר ואיסוף אוכלוסיות מיני ירבוז בשדות השלחין ובחינה ראשונית של תגובתם לקוטלי עשבים (ק"ע) שונים.
נמצאו שלוש אוכלוסיות של דורת ארם צובא (דא"צ) עמידות למעכבי ACCase מקבוצת ה-FOPאך לא למעכבים מקבוצת ה-DIM. התוצאות שנתקבלו מצביעות על הקושי המעשי בהתמודדות עם ירבוז פלמרי בתנאי דו-גידול. העשב מציץ יחד עם הכותנה אך בשל קצב הגידול המהיר שלו (צמח C4), הוא מתחרה קשה בכותנה. על אף שבניסוי שערכנו היו טיפולים שהתמודדו היטב עם העשב האגרסיבי, הטיפולים שהמשק ביצע בשדה לא צלחו והעשב השתלט על השדה עד כדי נטישתו. העובדה שהי"פ היה עמיד מאד לשני מעכבי ALS המורשים לשימוש בכותנה (אנבוק וסטייפל) והזריעה המאוחרת של הכותנה במועד האופטימלי להצצת הי"פ יחד עם התכולה הגבוהה של זרעי י"פ בבנק הזרעים של הקרקע, לא אפשרו לכותנה להתמודד עם העשב הרע.
מימשק עמידות של מזיקי הכותנה העיקריים לתכשירי ההדברה - 2017
נושאי המחקר בעונת2017
1. ניטור עמידות לבוגרי הלקטית ורודה; בדיקת חומרים. 2. כנימת עש הטבק
1. מעקב אחר רגישות אוכלוסיות הזחל הורוד בשדות הכותנה, 2017. בשנים האחרונות מוגדר הזחל הורוד (או ההלקטית הורודה) כמזיק החמור ביותר של הכותנה בארץ. בעונות שעברו, נגרמו נזקים, לעיתים קשים, אפילו לאחר טיפולים רבים בפירתרואידים (בעיקר ביפינטרינים). מטרת המעקב היא לבדוק האם חוסר היעילות בהדברת המזיק הוא כתוצאה של עמידות המזיק לתכשירים הייעודים סיפרמטרין (סימבוש או טיטאן), ביפנתרין (טלסטאר או אטלס), כלורפיריפוס (דורסן/דורסבן) ומתומיל (לאנט, מתומקס).
2. כנימת עש הטבק. להגדיר את תת המינים של כע"ט בארץ באזורים השונים ובעונות הגידול השונות, בייחוד בשדות כותנה. זאת כדי להקל על החלטות ההדברה האקטואליות בשדה הכותנה. בנוסף, לנטר לעמידות באזורים עם אוכלוסיות גבוהות מהרגיל.
הדברת עשבים בכותנה - דו"ח מניסויי שדה בשנת 2016
גידול כותנה מהווה את אחד הענפים החשובים במחזור השלחין בחקלאות ישראל. הכותנה מהווה צרכן מי קולחין עיקרי במחזור גידולי השלחין, ולכן חשיבותה במחזור רבה.
עבודת רבת שנים בתחום הדברת עשבים בכותנה מציעה היום לחקלאים מערכת המלצות הכוללת פתרונות בכללן: א. הדברה כימית לכל שלב בגידול החל מהכנת השטחים (טיפולי מניעת הצצה) וכלה בריסוסים מכוונים הניתנים במהלך כל עונת הגידול; ב. הדברה מכאנית הכוללת קילטורים חוזרים; ג. הדברה משולבת הכוללת הדברה כימית והדברה מכאנית. מכלול טיפולים אלה נועד להבטיח את ניקיון השדה מעשבים בזמן הקטיף.
במהלך עשר השנים האחרונות נכנסו לשימוש נרחב קוטלי העשבים אנווק וסטייפל. תכשירים אלו קוטלים מגוון רחב של עשבים, לבד או בשילוב, כאשר הם מרוססים בשלבי גידול שונים של הכותנה, החל בפסיגים ועד ארבעה עלים אמיתיים. כיום התווית מרשה ריסוס עד 4-6 עלים, אך לעיתים קיים צורך בריסוסים מאוחרים יותר, מעבר לשלב גידולי זה. סגירת הנוף מתרחשת לאחר תחילת ההשקיה בחודש יוני.
בנוסף, קיימים מספר מיני עשבים המתחמקים מקוטלי עשבים אלו. עשבים אלו נכנסו לשדות הכותנה בשנים האחרונות כתוצאה ממחזור גידול עם אבטיח מללי. מיני העשבים אשר לא מודברים כיום בטיפולים הכימיים כוללים ירבוז ממורג, לפופית, חנק ודומיהם.
לבקשת הנהלת ענף כותנה החלטנו לבחון חלופות לקוטל העשבים טריפלן שיוצא מכלל שימוש בארץ. בנוסף, לאור ההצלחה שהייתה בנגב המערבי ביישום חומרים מונעי הצצה בריסוס מכוון בין שורות הצמחים לפני פתיחת השקיה ראשונה והפעלתם על השפעתם על התפתחות הכותנה בפרט והדברת העשבים בכלל.
שונות גנטית בתגובת זני כותנת פימה לטמפרטורות גבוהות
בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת. שינוי פרופיל הגשמים, עליה בשכיחות בצורות, כמו גם עליית הטמפרטורה בעונות החורף והקיץ בישראל הם חלק מתהליכים כלל עולמיים. עליית הטמפרטורה העולמית עשויה לשפר את היבול באזורים קרים אך צפויה לגרום לפחיתת יבול באזורינו.
מטרתו העיקרית של מחקר זה היא לשפר את הידע בנושא השפעת טמפרטורות גבוהות על התפתחות ויבול כותנת פימה כבסיס לטיפוח זנים עמידים לחום. מטרותיו הפרטניות של המחקר הן:
א. אימות הממצאים של המחקר הקודם בנושא השפעת טמפרטורות גבוהות ביום ובלילה על התפתחות ויבול צמחי כותנה.
ב. אפיון השונות הגנטית בתגובה לטמפרטורות גבוהות באוסף של זני פימה
ג. פיתוח מדדים לזיהוי התגובה לטמפרטורות גבוהות בתנאי שדה.